אין דנין עבה"ט וכתב מור וקציעה שאסור לבע"ד לסדר טענותיו לעצמו לביתו כדי שיהיו שנונים בפיו בעמדו לדין משום ודבר דבר כו' אבל הדיין ששמע הטענות מותר לעיין דינם בספרי הפוסקים וכן הבע"ד אם בר הכי ועיין לעיל סימן ש"ז אם מותר להעמיד מליץ עכו"ם כשהוא מוכרח לכך ומ"ש המג"א שאין לקבוע מקום לחליצה ע' בשבות יעקב ח"א סי' ט"ו מ"ש בזה וע"ש שמותר לקבל עדות לצורך עגונה בשבת כשהעד מסוכן וקרוב למות ולא יתעצלו בדבר וכן הורה בא' שהי' רוצה לעגן את אשתו לחבשו ביום השבת והביא דברי הב"י סימן רס"ג בשם רב שרירא באחד שעבר עבירה כו' והקשה ע"ז ממקושש שאין לחלוק על הגאון מ"מ בצורך כי האי גם הגאון מודה ע"ש:
ספינה. עבה"ט ועי' באשל אברהם לענין גשר הפורחת באויר וכבר כתבתי מזה בשו"ת סי' רמ"ח ע"ש: וע' בשו"ת שבות יעקב ח"ג כתב ג"כ להתיר לעבור בספינה בתוך התחום לבא למנין כשאינו הולכת בשביל ישראל (ושם הביא תשו' מהרי"א בן ל"ב ח"ג סימן ע"ג וכתב שדבריו דחוקין בפירש הרא"ש גם הביא תשובת מהרלב"ח ותשו' חו"י סי' קי"ב ותשו' עה"ג סי' קכ"ג) לבד רק שגם עכו"ם הולך בספינה וכתב שכן הורה הלכה למעשה ע"ש: ועיין בשו"ת נ"ב מ"ת סימן מ"ט שכתב ג"ב שאף להיתר של תשו' יעקב אם אין הספינה הולכת אלא בשביל הישראל קשה להתיר וע"ש בנ"ב וכתב בנ"ב שם דמי שצריך לילך בשבת למקום שמתפללין בעשרה ולשמוע קריאת התורה וצריך לעבור בספינה ושמע שצריך לקנות שביתה והספינה קרובה לביתו אך מעבר לנהר יש עוד למקום ההיא יותר מג' אלפים אמה וצריך להניח עירוב לקנות שביתה מעבר לנהר רחוק מאלף אמה כדי שלא יהיה בינו ובין המנין יותר מאלפים אמה והשיב שבגוף הדבר אם לעבור בספינה בשבת איני אומר לא איסור ולא היתר ואם כבר הורה לו איזה מורה להתיר במקום מצוה ע"י קניית שביתה איני מוחה ומ"ש השואל שיש לחוש דהשביתה בספינה והנחת עירוב סתרי אהדדי נראה דלית לן בה ודמי למ"ש סימן ת"ח בהג"ה בכלתה מדתו כו' ע"ש: