שיר עבה"ט בענין הפעמונים וע' בשערי אפרים שערי יו"ד סעיף ג':
בש"ע סעיף ג' זוג המקשקש. וכתב בפמ"א ח"ב סימן קכ"ב שלדעתו מותר למשוך השלשלת שבזייגרליך בשבת דעדיף מכוס של פרקים ע"ש ועיין בשאלת יעב"ץ סימן מ"א דאסור ממנהגא וכן אנו נוהגין וכ"כ בפ"מ שאין להתיר רק ע"י עכו"ם ולחולה אם א"א בעכו"ם יש להתיר ע"י ישראל ע"ש. ונראה דבכה"ג יש לו להיות זריז להאריך ולמשוך חבל הכסף עד לא יפסוק הלוכו המשמיע קול ע"י סיבוב הגלגלים דבזה כיון דהשמעות קול הוא מאתמול והוא אין מחדש בהשמעות קול רק משיכת השלשלת דין גרמא די לא יפסוק ודי לא יבטול וזה קיל טפי כמבואר בסימן זה וגם לא שייך בזה שהוא גמר מלאכה ומתקן מנא אבל אחר שכל' השלשלת הכרוך על הגלגל החוזר ופסק הלוכו וע"י שהוא חוזר ומושך ומעריך הוא חוזר לילך ולקשקש נראה שיש לאסור משום דהוי כגמר כלי ומתקן מנא וכמ"ש בשו"ת מים רבים ומכ"ש במקום שצריך לעשות נענוע בחוט הברזל המנענע בתמידות כשהולך הנקרא בל"א אימרוא כו' ראיתי בשו"ת הר הכרמל שכתב ג"כ דשרי להעריכו בעודו הולך וע"ש שיש קצת גמגום בדבריו ודעתו להתיר ביו"ט שני והמתיר בראשון אין להעריכו ביו"ט לחבירו וכתב דלא לסמוך עליו למעשה ונראה שגם מי שמקיל לעצמו ביו"ט שני מ"מ אין להעריכו רק לצורך היום אבל לא לצורך יום שאחריו בין בחול ובין בשבת ולמעשה נראה להתיר לצורך חולה בעודו הולך אף ע"י ישראל אם בקושי למצוא נכרי ואם עושה ע"י עכו"ם יש להתיר בכל גוונא וכן עמא דבר ועיין לעיל ס"ס ש"ח: