ואני. עבה"ט וע' במח"ב שכ' שנהגו לעמוד באמירת פסוק זה וכ"כ בעמק ברכה ובהגהת בנו בעל של"ה הביא הזוהר וכ' שמן הראוי והמחויב לעמוד בו ע"ש וע' בש"ץ בשם ספר הכוונות דזמן עטיפת ציצית בתפלת המנחה הוא אחר קדיש דקדושת ובא לציון אחר שיאמר הש"ץ ואני תפלתי כו' כדי שיתעטף בציצית בעת רצון וכ' בנגיד ומצוה שאין לכסות הפנים בטלית גם מגלים המצח מעם הטלית ע"ש. וע"ש שי"ל בריך שמיה בהוצאת ס"ת ואדרבה אז הוא עיקר זמן האמירה אלא שהאר"י הי' אומרו אף בשחרית והאומר גם בחול לא הפסיד ע"ש:
ג' אנשים. עבה"ט שהמג"א כ' דבמקום שאין ס"ת לא יאמרו ואני תפלתי והא"ר חולק בזה וכתב דמשום שלא להפסיק כו' יש לומר ואני תפלתי קודם הקדיש שאחר ובא לציון כו' וע' ביד אפרים בפי' דברי המג"א וע' בש"צ הביא לשון מהרח"ו ז"ל וכ' שאין תלוי בס"ת ואפילו המתפלל בביתו ביחיד צריך לאומרו ונראה מדבריו שצריך להקדים אמירת ובא לציון ופסוק ואני תפלתי להוצאת הס"ת ובת' בשם מטה יהודה לאומרו אפי' ביחיד והש"צ כתב דמנהגן תורה ועפ"י סוד הדבר וגם עפ"י הפשט ע"ש. וכת' בא"ר בשם מהרי"ל כשהי' מאחר לבא עד שסיימו קריאת התורה היה מתפלל עם הצבור ואח"כ קרא הפ' ע"ש וע' בט"ז בשם הב"י שי"ל יום מנוחה וקדושה כו' שהרי אומר ינוחו בו כו' וע' בש"צ שכתב שר"ל מה שאמר יעקב ובניו ינוחו בו כו' וכן נראה מהא"ר ע"ש אבל בברכת או"א רצה כו' אומרים במנחה וינוחו בם וכמבואר בסי' רס"ח ע"ש וע' בש"צ שצ"ל כעמך ישראל עפ"י סוד כידוע לי"ח וכת' מהריק"ש אם נמצא טעות בס"ת במנחה מוציאין אחרת וה"ה בב' וה' ע"ש וכת' מח"ב דאותן שנוהגין להוציא אחרת אף בדיבוק בעלמ' ה"ה בשבת במנחה וב' וה' מוציאין: