שעה. עבה"ט וכתבו בשם גורי האר"י ז"ל בעת לימוד התורה ותפלה א"צ ליתן דעתו בהתפילין וע' לקמן סי' מ"ד ועיין בשו"ת שאגת ארי' סי' מ"ם שאוסר היסח הדעת בכל ענין רק כ' שי"ל ששיעור היסח הדעת הוא כפי הילוך מאה אמה כמו שאמרו בשינת עראי ע"ש. ובאמת שהוא זוטר בשיעור' טפי שאינו אלא חלק ס"ז משעה ולא ניתנה תורה למלאכי השרת וע' בסי' מ"ד בט"ז שם. ונראה שהעולם סומכין בזה על רבינו יונה והרא"ש והטור דלא הוי היסח הדעת כ"א כשעומד בשחוק וק"ר. ומה שהקשה בש"א יש ליישב וע' במג"א סי' מ"ד:
תחלה. עבה"ט ולעיל סי' כ"ה כתבתי בשם הזוהר דכשם שצריך ליכנס לבה"כ מוכתר בתפילין כן צריך לצאת מבהכ"נ מוכתר בתפילין. ובשלמי צבור כ' שלא מצא בשום מקום בהזוהר שיזהר בזה. ואולי כוונתו שמאותו הטעם שאמרו בזוהר שיכנס בתפילין משום דאיך יאמר אשתחו' כו' כמו כן כשנפטר מרבו ואין זה מספיק ע"ש:
בתיק. עבה"ט ומ"ש בשם המג"א שנהגו להניחם זה אצל זה ויעשה סי' כו' ליתא דבמג"א כתב שיניחם זה אצל זה. ומ"ש בש"ע ועליו ש"י פירוש שיתנו קצת לצד מעלה ונהגו לסמן כו' ומבואר שיש כאן חסרון איזה תיבות וכצ"ל ונהגו לעשות שני כיסין וצריך לסמן כו' וזה מבואר מדסיים בה ואסור לשנות הכיס כו' וכן מצאתי שיש מגיהין כן והבה"ט לא הרגיש בזה. ומבואר דאם נותן בכיס א' יניח זה על זה וש"י יהיה קצת למעלה כדי שיפגע בו תחלה. וע' ב"ח שדעתו שלא יעשה שני כיסין אחד לש"י ואחר לש"ר ולכתוב ע"ז יד וע"ז ראש דאתי למטעי להחליף ש"י בש"ר אלא יעשה תיק אחד כו' ואפשר דע"ז קאי המג"א דיש עושים ב' כיסים ונהגו לסמן כו' ומ"ש ב"ח דלא מהני כתיבה דאתי למטעי עיין ביומא דף נ"ה גבי יצא והניחו על כן הזהב שבהיכל כו' ר"י הוא דלית לי' כתיבה כו' ע"ש. ומ"ש דאין לכרוך הרצועה על הבתים כו' ע' במג"א ומ"ש ביד אפרים פירוש נפלא בדברי המג"א ע"ש. ועיין בב"ח שם שדקדק מדברי הטור דמיד כשמסיר ש"ר תחלה יניחו בתיקו ולא ימתין מלהניחו בתיק עד שיסיר גם ש"י שלא יבא לידי שגגה להניח ש"י וש"ר עליו והיינו לפי שיטתו לעשות תיק צר והמ"א לא הביאו כיון שסובר שמניח זע"ז ולכן מי שיש לו תיק צר וכמ"ש הבה"ט בשם הב"ח וט"ז יש לו ליזהר כשחולץ להניח את ש"ר בתיק תיכף כשמסירו כדי דלא ליתא למטעי וכמ"ש הב"ח וכתב מח"ב שבספר אור צדיקים כתב שיש מניחין התפילין כשחולצן על הסידור ואין נכון לעשות כך שלענין שבועה בנק"ח חמור סידור מקדושת תפילין כמ"ש הסמ"ע בח"מ סי' פ"ז והביאו בסולת בלולה ובסי' מ"ה חזר בו לפי שבט"ז ח"מ סי' פ"ז השיג על הסמ"ע וכן הח"צ בהגהותיו וע"ש בש"ך שתמה על הרמ"א שמה: