חול עבה"ט ועיין בשו"ת חינוך בית יהודה סי' ז' תשובה מהגאון בעל של"ה שכח ולא התפלל ערבית של שבת יתפלל שחרית שתים ואומר בשניהם ישמח משה כי נוסח אתה קדשת לא שייך כ"כ בשחרית כו' ע"ש. וכתב מח"ב מי שאמר תיבת אתה חונן ולא גמר הברכה רק תיכף אמר ברכה אמצעית של שבת וכשנגמר ברכת שבת נזכר שהדין הוא שכשאמר אתה חונן יגמור הברכה א"צ לחזור ולומר ברכת אתה חונן רק יאמר רצה כדרכו: ועיין בהלק"ט ח"ב סי' צ"א באחד שנמשך בתפל' שבת והתחיל אתה חונן ונמשך עד ברכת השנים ונזכר שהיא שבת ונתן דעתו שהיה ימות החמה ושאל ופסק שיחזור עד שיאמר ברכת השנים כתקנה ואח"כ הולך לשל שבת עכ"ד וב' במח"ב דבזה שכבר אמר של שבת מודה הרב שא"צ לחזור ע"ש וכתב עוד בשם אורח לצדיק סי' יו"ד מי שטעה והתפלל של שבת בתפילת יו"ט ובאמצע ברכת שבת נזכר יפסוק ויאמר תפלת יו"ט ואם בשבת במקום תפלת שבת התחיל לו' אתה בחרתנו וכו' שהוא תפלת יו"ט פוסק ואומר תפלת שבת ולא הפסיד ג' הראשונות וע"ש שיש חולקים ומח"ב הכריע שלא כהחולקים ע"ש:
ועד סוף ובמור וקציעה כתב דתפילת ערבית דשבת ויו"ט חובה ובמח"ב כ' דמבה"ג ורמב"ם ורא"ש משמע דאף של שבת רשות אך מדברי התיקונים דף ך' נראה דדוקא של חול רשות וכן משמע בכמה לשונות בזוהר ע"ש וע"ש במח"ב שכתב טעה בליל שבת ויו"ט והתפלל של י"ט ושכח שבת ושמע ברכה מעין ז' מהש"ץ יצא לפי פסק הש"ע בדין זה ע"ש ועיין לקמן במג"א סי' רפ"ח דהמתענה ת"ח מותר לו' בשבת אלקי עד שלא נוצרתי כו' ועיין בש"ץ שאף הנוהגים לו' אחר סיום י"ח יהיו לרצון קודם אלקי נצור מ"מ בשבת אין לומר יהיו לרצון קודם אלקי נצור דלא שייך בתפלת שבת לומר יהיו לרצון כו' הואיל ואין כח שאלת צרכיו עכ"ל ולפענ"ד אין זה מוכרח דגם בשבת יש בקשות רצה במנחותינו כו' ושפיר שייך יהיו לרצון כו' ועיין ביד אפרים בנוסח הברכה מעין ז' י"ל ונודה לשמו בכל יום תמיד מעין הברכות בלי הפסק ע"ש: