על העינים. עבה"ט. ומ"ש הסומא כו' שם בשבות יעקב איתא שיש לו ליקח הציצית בשעה שקורא פרשת ציצית אע"פ שנאמר וראיתם אותו כיון שישנו בראיה אצל אחרים ע"ש:
הזהיר. עבה"ט ומ"ש לענין לרקום פסוקים כו' עיין ביו"ד סי' רפ"ג דאין נכון לעשות כן ועיין בגינת וורדים כלל א' סי' כ"ה שכתב שמ"מ אי כבר נעשה ורקם פ' ציצית מותר לברך עליו. יזהר כשישב ע"ג ספסל יגביהו מצדדים ולא ישב על גוף הטלית שד"ת מרוקמים שם. ועיין בש"ך ביו"ד שם שנהגו היתר לרקום ע"ש. ועיין בגינת ורדים סי' ק"י שהבא לשאול אם ירקום על מפות אין מורין כן היתר לכתחלה כ"ש על טלית והביא שם מהרדב"ז: ובלקט הקמח הביא ג"כ מהרדב"ז וכתב שהסכים בתשובה בדיעבד לברך דמ"ש שם ביו"ד בשם הרמב"ם אינו בטלתים שלנו שאנו נוהגין בהם קדושה שלא ליכנס בהם לבה"כ וכיוצא בו ע"ש. ועיין בא"ר בשם מקור חיים שאף שמצות אין מצילות מיצה"ר מ"מ מצות ציצית מציל ונראה שלמד כן מעובדא דמנחות מעשה באדם אחד כו'. וכן הוא אומר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' כו' אשר אתם זונים אחריהם למען תזכרו וכו' והייתם קדושים ויצאו דברינו בקדושה: