ליראיו עבה"ט ועיין בר"י בכל אלו שהוזכרו שמברכין על ראייתם אף שלא ראה אותם עין בעין רק דרך חלון שהזכוכית מפסיק ביניהם יכול לברך ברכות הראייה ועיין בדבר שמואל סימן רמ"ב ובשבות יעקב ח"א סי' קכ"ו לענין ברכת הלבנה דרך חלון הסתום בזכוכית ויבואר בסי' תק"ז ע"ש:
מלכי עבה"ט ועיין בשבות יעקב ח"ב סימן ל"ח ומ"ש ביד אהרן סי' רכ"ה ומ"ש שם ועיין בא"ר שכ' שצ"ע דרב ששת לא היה מברך ברוך שנתן רק כעין שאילת שלום כו' ובמח"ב כ' דמש"ס משמעות שבירך ממש וגם כי נעלם מהא"ר הגרסא בע"י פתח ר"ש וקאמר ברוך ע"ש וכ' ברכ"י בשם מהר"י יצחק בתשובה כת"י הרואה המלך בים בספינה קטנה והוא מכוסה ובל יראה המלך עצמו אך יודעים בבירור שהמלך שם יכול לברך וראיה מרב ששת דהוי סגי נהור ואפ"ה בירך ונראה דדוקא בראיה זו על המלך הדין כן כיון שעיקר הברכה שחלק מכבודו וכן משמע שם בעובדא דרב ששת אבל אין ללמוד מזה לשאר ברכות שמברך על הראייה ולא על הידיעה:
קברי כו' עבה"ט ועיין בבר"י בשם מז"ה בעל חסד לאברהם בהגהותיו כת"י כ' כשישים ידו על הקבר יאמר פסוק ונחך ה' תמיד כו' תשכב בשלום ותישן בשלום עד בא מנחם משמיע שלום וכשישים ידו יכוון בפסוק ונחך שיש בו ט"ו תיבות כמנין קשרי היד ושמעתי שישים יד שמאלו דוקא ולא יד ימינו עכ"ל:
אותו דבר. עבה"ט ועיין בתשו' הרדב"ז ח"ב סי' רצ"ו ועיין ביד אליה סי' ל"א שכ' מדברי המג"א ס"ק ב' משמע שדעתו שלא לברך ולענ"ד יש לחלק ועיין בבר"י שהביא מהרדב"ז והלק"ט וזקינו מהר"א אזולאי ז"ל שעל קברות אחר יברך וכן כת' הוא ז"ל וע"ש בבר"י בשם פ"ח שאם בעד חלון ביתו רואה הקברים מ"מ על שלא הלך שם למ"ד יום והולך עתה בבה"ק עצמו יש לברך והביא ראיה ממהריט"ץ סי' פ"ט ובצרור הכסף למהר"א גוטיינו חלק עליו ע"ש. ואם ח"ו נתחדש קבר תוך למ"ד יום כ' מהרק"ש בשם הרדב"ז לברך אם הוא ודאי ובספק לא יברך ועיין ברדב"ז ה"ג סי' תקס"ט ובבר"י כ' שבהלק"ט סי' רי"ב פליג ונראה לפי שכ' דאפשר לא נתקנה על היחיד דשמא לא הגיע זמנו והוי כמרים מגדל' כו' והרדב"ז כ' דעל קבר א' נמי יברך וקשה תיבות אתכם לנוכח עכ"ל ונראה שהיה סובר שהרדב"ז קאמד על קבר אחד מתחלתו לז"א דגם הרדב"ז לא קאמר אלא בנתוסף אחד ואתכם שייך שפיר דאגב כולל הכל. אך מחמת שכ' דשמא לא הגיע זמנו מזה נראה שדעתו דאף בנתוסף אין לברך: