א"צ לברך עבה"ט ובשו"ת שבות יעקב ח"ב סוף סי' ל"ז כת' לברך שהחיינו על עשבים שנעשו להריח וכ"כ בתשו' הרדב"ז והביאו בכנה"ג סי' רכ"ה ובבר"י כ' שלא שמענו ולא ראינו זה וכן עמא דבר שלא לברך שהחיינו על הריח ע"ש:
(בש"ע סעיף ג') קנמון שהיא עור הנדי ע' בהגהות בעל תוספת שבת ובסי' רצ"ז במג"א ומ"ש בתוס' שבת שם וביד אפרים שם שאפשר שט"ס במג"א וצ"ל מור הנדי ועיין במח"ב שם שהביא דברי שיורי כנה"ג והתוס' שבת שכתבו שט"ס בש"ע ומח"ב כתב דליתא וע"ש שכת' דעור הוא עץ בלשון ערבי והנדי ר"ל מאינדיאה ששם גידולם ובטורקי קורין לו אודאגאשי ובלע"ז ספרדי קורין עץ אלואיש כמ"ש הרמב"ם בפהמ"ש ושפיר מברך עצי בשמים (ועיין בחוות יאיר דף רמ"ט מתרגום שיר השירים ותהילים מור ואהלות מתרגם אקסיל אלואן והביא שם מערוך על מפשח אליתא ומכאן מבואר דשם הבושם כן הוא בלע"ז):
במ"ב יצא עבה"ט ועיין במח"ב שכתב ששמע מחכם א' שאם יש לפניו עצי ועשבי בשמים כוללן ברכה אחת בא"י מ"ה בורא עצי ועשבי בשמים (ולא) לברך בפרטות על כל א' והחכם הוקשה בעיניו שלא מצינו לכלול כ"א בברכת מעין ג' דהתוס' כתבו דאין זה מצות חבילות דהשבח על הארץ המוציא מזונות וגפן ואיך יכלול כאן ושוב מצא בירושלמי גבי המפריש תרומה ותרומת מעשר וחלה וכ"פ הרמב"ם דכולל הכל עכ"ל ובק"א שם כת' שצריך להתיישב דאין ראיה משם דכחדא חשיבי כו' ע"ש ועיין בשו"ת בית אפרים חלק א"ח סי' ד' באורך בענין ברכת להניח ועל מצות תפילין וע"ש מ"ש על דברי הירושלמי דהתוספתא ודברי הריב"ש בתשובה סי' שפ"ד וע"ש בדברי הש"ס בסוכה דף מ"ו שרמז להם המג"א בסי' כ"ה ע"ש:
עצי בשמים וכ' בבר"י בשם מהר"י פראגי בתשובה אם בירך על מין עץ בורא עשבי בשמים לא יצא ע"ש:
וי"א שאין לברך עבה"ט וכת' בבר"י המשמש באתרוג ונשאר הריח בידו או בבגדו אינו מברך על אותו הריח כלל שאין לו עיקר. מז"ה בשם ס' צרור החיים תלמיד הרשב"א.