מכזית עבה"ט וע' בית יהודא סי' כ"א וכ' בבר"י בשם זרע אמת בפת סופגנין שנתפח עד שאין האוירים שבו נרגשים האוכל כזית ממנו כמות שהוא אינו מברך דלפי האמת לא אכל כזית:
מרביעית. עבה"ט ולענין שיעור רביעית של תורה עיין בספר בית אפרים על טרפות בקונטרס התשובות שיש חילוק בין שיעור רביעית דאורייתא להיכא שאין החיוב רק מדרבנן וזה תלוי בספק שיעור אגודל אם מודדין במקום הרחב או במקום הקצר ולפי מ"ש התוס' במנחות יש עוד ספק אם לשער בשיעור קשר אגודל ע"ש:
הגרעין עבה"ט ועיין ביד אפרים מ"ש על דברי המג"א ועיין בפ"מ יו"ד סוף שער התערובות ועל מ"ש שם על החו"י סי' ק"ס:
ופולט עבה"ט ועיין במור וקציעה דדבר פשוט הוא שאין לברך בעישון הטאביק וכ' מח"ב שם כמה דינים בענין זה כי יש מתירין להדליק הפיפא מנר של חלב ופר"ח מתיר להדליק מראש השלהבת ובלה"ק כ' בשם הרב מו' דוד גרשון שסיפר לו שראה בחלום שהיו מנדים אותו בשמים על הדלקת הפיפא מנר של חלב ועיין במשאת משה חלק יו"ד סי' ד' שכ' שאם אחד נזהר אסור למי שאינו נזהר להדליק מנר של חלב וליתן לחבירו הנזהר ע"ש ועיין ביו"ד סי' קי"ט בש"ך שם וע"ש שאף הנזהר ביו"ט ראשון אבל ביו"ט שני נוהגין היתר וכן היו נוהג הגאון בעל מחנה אפרים ורבנן קשישי וכן אני נוהג וכ' דבמקומות שהוא שוה לכל נפש ורבים שתו יש היתר אבל במקומות דמיעוטא הם שותים אסור וע"ש מ"ש מח"ב ע"ש וצ"ע ועיין במשבצות זהב בסי' תקי"א כ' שהראו לו בפני יהושיע בשבת דף ל"ט דבר שהוא לרפואה כעישון טוטין אף דגם לתענוג שוה לכל נפש מיקרי כו' והנה אני רגיל לשתות טוטין ביו"ט כמנהנ העולם לרפואה ובפרט היום שוה לכל נפש ולקרוע הנייר צריך מעיו"ט גם נייר שיש בו אותיות יש לאסור ע"ש ומדבריו משמע שהיה נוהג היתר אף ביום א' ונראה דמי שנוהג שלא לעשן ביום א' של י"ט יש לו לפרוט בפה שאינו עושה כן משום מנהג של סרך איסור כדי שלא יוקבע עליו בנדר כדי שאם יהיו לו לצורך לפעמים לרפואה יהיה מותר לו ובמח"ב שם כ' בשם לקה"ק ששאיפת הטאביק דרך הנחירים מותר בט"ב ויוה"כ אך מי שנהג איסור קאי באיסורו ואין להתיר לו ע"ש בסוף ספר בהשמטות. וע"ש שכ' במשקה שעושים משמרי יין ומיני עשבי בשמים שצורפין בפרי אדום מותר לזלפו על טואבק"ו ולשואפ' בחוטם ע"ש בשם שו"ת זרע יעקב ועיין בשער המלך פ' י"א מהל' מ"א בענין הטאבק"ו להריח שחוששין דזימנין אומרים שמזלפין עליו סתם יינם אין לחוש לזה והתיר להלכה ולמעשה והביאו מחזיק ברכה בק"א: