בש"ע מברך לאחריהם כו' אכל הפירות כשיעור ברכה אחרונה ושוב הקיא' לא יברך ברכ' אחרונה דלא גרע מנתעכל כ"כ בר"י וע' פמ"א ר"ב סי' כ"א:
כתשן. עבה"ט וע' ביד אפרים מש"ש על דברי המ"א בזה:
בעלמא. עבה"ט וע' פמ"א ח"א סי' ס"ח שחושש לומר שיברך המוציא וג' ברכות שכן הוא לדעת ר"ת בחלה והביא שם דברי הב"ח והט"ז וע' בשו"ת בית אפרים סי' י"א י"ב והבאתיו לעיל סי' קס"ז ומבואר דמנהג העולם לברך במ"מ ומעין ג' יש לו על מה לסמוך: בש"ע ס"ד והתוס' נסתפקו כו' ע' ביד אפרים מ"ש על מג"א בזה:
האורז. עבה"ט ועי' בבר"י בשם מהר"י מולכו והלק"ט סי' ח' אם אכל אורז מבושל ובירך על המחיה או שאכל לחמניות ואורז ובירך על המחיה פוטר את האורז בדיעבד ומיקרי שפיר מחיה וכלכלה ע"ש ונראה דאף לדידן דמספקא לן איזה אורז מ"מ כיון שכבר בירך על המחיה אינו חוזר ומברך בנ"ר דספק להקל וע' בפ"מ שתמה דלמה אין מברכין על גרופין מטטרקי בפה"א וע' במשבצות זהב בפת שעושין מטורקשין ווייץ:
דוחן ע' בשו"ת בית אפרים סי' י"ג נתבאר באריכות בדינים אלו והמורם מהם בקצרה העושה עיסה מן החטין ומן האורז ואפאם ועשה ממנו פת אם יש מהחיטים כזית בכדי א"פ דהיינו כשאוכל ג' ביצים שוחקות שהם ששה זיתים כבר אכל מהתערובות זית חטים ואכל שלשה בצים מהתערובות ולא שהה באכילה זו רק כשיעור הצריך לאכילת ג' ביצים פת חיטין בלפתן ובהסיבה דעי"ז היא אוכל במהירות ואינו שוהה באכילתו מברך אחריו ג' ברכות ואין צ"ל שמברך לפניו המוציא ואע"פ שרוב אורז. ואם רוצה לאכול פחות משיעור זה ירא שמי' לא יאכל אלא בתוך הסעודה שאוכל פת אחר שחייב ג' ברכות ואם אוכל פת מהתערובות הנזכר פחות משיעור פרס שהוא שלש ביצים שוחקות ואין לו כזית מפת אחר אז אם שבע ממנו מברך אחריו בהמ"ז ואם אינו שבע אינו מברך רק ברכה אחת מעין ג' ואם אין בתערובות כ"כ דגן כשאוכל אלא שיעור ארבע ביצים יש בתוכו כזית מחיטים ואכל שיעור ארבעה ביצים צריך לברך בהמ"ז ואם אין בתערובות כ"כ אז לפניו מברך המוציא ואם שבע מאכילתו מברך בהמ"ז ואם לאו מברך מעין ג' ואף בכזית מהתערובות מברך מעין ג' ודוקא כשיש שם טעם דגן אבל אם אין בו טעם דגן אע"פ שיש כזית בכא"פ מברך לפניו במ"מ ואחריו בנ"ר כברכת האורז ואם רוב העיסה דגן וטעמה דגן ואין טעם האורז נרגש ואוכל ממנו כזית יש מי שנראה שלדעתו צריך לאכול דגן כ"כ מהתערובות עד שבודאי אכל כזית דגן אז יברך בהמ"ז ואין נראה כן ונראה עוד דכל שרובא דגן סגי אע"פ שאין טעמה דגן וכזה צריך שיאכל כל כך מהתערובות עד שבודאי אכל כזית מהדגן: ואף שיש בכא"פ בתערובות זה אם לא שבע ממנו אף שאכל כל הפרס רק ששהה באכילתו יותר משיעור הנזכר לעיל אינו מברך רק מעין ג' ומעין ג' צריך לברך אף בכזית מהתערובות. וכבר ביארתי שיש ליזהר שלא לאכול אלא בתוך הסעודה ונ"ל ג"כ דאם יש יותר מכא"פ אלא שאכל בחפזון ולא שהה באכילתו יותר משיעור הנזכר למעלה מברך אחריו בהמ"ז כיון שאכל מהתערובות כ"כ עד שבודאי אכל כזית דגן וגם אכלו בכא"פ מברך אחריו ג' ברכות. ודין תערובות קמח מחיטים ואורז שכתבתי לעיל יראה לי דה"ה מינים אחרים עם אחד מה' מינים דינם שוה לכל הדרכים שכתבתי ויש שאין נראה כן מדבריו ולפ"ז היו הרבה חילוקי דינים וי"א שגם שעורים שוה לחיטים וגם לענין תערובות שאר מינים יש כמה חלוקים והרוצה לעמוד עליהם יעיין בתשובה הנ"ל:
הארץ. עבה"ט וע' בהלק"ט ח"ב סי' נ"ה וע' בבר"י בשם פרי הארץ ח"ג כת"י אם הביאו צמוקים מח"ל לא"י ועשו מהן יין בא"י אף שבא"י נגמר היין יחתום על פרי הגפן ע"ש והוא פשוט:
(ש"ע סי"ג) וה"ה אם אכל בשר ודגים ע' בבר"י שמנהג לאכול לביבות עם גבינה הרבה ואין מברכין על הגבינה וגם רבים נוהגים לאכול בבוקר כיסנין עם גבינה ואין מברכין כ"א על הכסנין ומדין מברך על העיקר ופוטר את הטפילה נגעו בה וצריך להתיישב בדבר עכ"ל וע"ש דלעיל מיניה מייתי בשם מז"ה דמשמע ליה מלשון הטור והש"ע דאף על גב שבאו הבשר והדגים ללפת הה' מינים והניח בצ"ע בלביבות עם גבינה ע"ש ובאמת לשון הש"ע לא משמע כן וגם לשון הטור יש ליישב:
בפה"ג עבה"ט וגם באה"ע חולק על מהר"י הלוי וע' ביד אפרים מ"ש בזה:
פוטרתו עבה"ט ובבר"י כ' בשם מהר"י מולכו דעל תאנים לא יצא דתאנים לא זייני ע"ש וע' במעשה ניסים והוא פי' על הגדת פסח שחיבר בד"ז הגאון מופת הדור מוה' יעקב נ"י בעהמ"ח חוות דעת ובתחלתו שמה כמה חדושי דינים בהלכות ברכות משם תדרשנו: