יין עבה"ט ועיין לקמן בט"ז סי' ר"י ובבה"ט שם הביא דברי המג"א כאן ושו"ת בית יעקב וכ"כ בא"ר דלא פליג וצריך שיעור רביעית שלם אפי' יי"ש אין לברך ברכה אחרונה כשאין שותה רביעית עיין שם:
או ברביעית עבה"ט ועיין בשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' קל"ו ועיין בשו"ת בית אפרים חלק א"ח סי' י"ד על דברי הפמ"א והט"ז כאן במ"ש על הלבוש שפירש הספק שמא צריך רביעית שאם יקרוש יעמוד על כזית כו' ע"ש:
(בש"ע סעיף ד) יטעום אחד מהמסובין כשיעור וכ' מהריק"ש בס' ערך לחם שאם טעה המברך אין המסובין צריכי' שיעור והביאו במח"ב ועיין לקמן סי' רע"א דאפי' למצוה מן המובחר א"צ שיטעימו מלא לוגמיו ע"ש בט"ז וע"ש בשו"ת ח"צ סי' קס"ח שכתב הא דאמרינן טעם א' מהמסובין יצא אפי' לא טעם המברך ה"מ בדלא אפשר לטועם לברך כגון בניו ובני ביתו אבל בדאפשר לטועם לברך אסור לאחר ובמ"ש רש"י ז"ל שם בעירובין גם מבואר מהח"צ שם שאם מברך על הכוס ואחר גמר בהמ"ז נותן הכוס לאחר ומברך עליו ושותהו אסתלק לי' מעשה ראשון וה"ז כלא בירך על כוס כלל דמברך על הכוס לא מיקרי אלא כשאותו שמברך על הכוס אומר עליו בורא פה"ג ומטעם זה כתב שאין לנזיר לברך בהמ"ז על כוס של יין ע"ש וקודם לזה כתב גם כן טעם אחר שהנזיר כיון שאין בידו להביא עצמו לידי חיוב לברך על היין אינו יכול להוציא המסובין מידי חובת כוס של ברכה דאף שהוא דרבנן מ"מ צריך המוציאו להיות מחוייב כמותו ולהתוס' בברכות דף מ"ח עכ"פ צריך שיהי' בידו להביא עצמו לידי חיוב ואפשר אי בעי מתשיל על נדריה ליכא למימר בנזיר שמשון שאין לו התרה ע"ש ומשמע דאם אינו נזיר שמשון ספוקי מספקא ליה אם מקרי יכול להביא לידי חיוב ע"י דאתשיל עלה וע"ש שנראה דלרווחא דמלתא הוסיף בה טעמים וא"צ לזה לפי מה שהוכיח שם צריך המברך לתפוס הכוס דוקא אסור לכתחלה לנזיר לברך עליו משום סחור סחור כו' ובפרט בזה שרגילות הוא שיטעום אחר בהמ"ז ועיין סי' תרי"ב וע' בח"צ שם ד"ה כוס צריך שיהא ביד המברך דוקא ולא סגי בקבלת אחד מהם מהמסובין ועיין לעיל סי' קפ"ג בבה"ט ס"ק ד' ועיין בעמודי שמים להגאון מוה' יעב"ץ בשם אביו הגאון ז"ל שהיה אוחז הכוס בידו עד אחר הברכה והיה מלעיג על המניחין הכוס מידם בסיום בהמ"ז ע"ש: