והמטיב עבה"ט ובבר"י כתב דרבים פליגי על מהרי"ל עיין בטור סי' תע"ג ובמאמר חמץ להרשב"ץ כתב שיכול לברך הטוב והמטיב וכתב הר"י בעובדא שבליל פסח אחר כוס קידוש ראו שהיין גרוע ונסתפקו אם לשלוח אחר יין משובח מחמת שלא ליכנס בספק ברכת הטוב והמטיב והשיב דודאי חובת גברא לעשות מצוה מן המובחר וראיי' משו"ת ח"צ סימן מ"ה עיין שם. וכתב דבהא גם מהרי"ל מודה שהרי אינו מרבה בכוסות דהא מיבעי ליה לכוסות של מצוה והרי יש להם מהראשון ושפיר יכולין לברך הטוב והמטיב אליבא דכ"ע ומשמע קצת דאם לא היו להם מן הראשון אפשר שאין להביא מחדש בכדי שלא ליכנס לבית הספק בענין ברכת הטוב והמטיב ונראה דמ"מ דמשום מצוה מן המובחר שפיר דמי להביא מן המשובח דחביבה מצוה בשעתה אף שלא יברכו הטוב והמטיב מחמת הספק וכמ"ש בבר"י שם שכן דעת הראב"ד והרדב"ז שלא לברך ויש לחוש לדבריהם וכ"כ מהריק"ש ושל"ה ע"ש:
הראשון עבה"ט ועיין בס"ק שלפני זה שספק ברכות להקל וכ' בר"י בשם מהר"י מולכו אם עירב יין הבא מחדש בתוך יינו אם הרוב מהיין הבא מחדש מברך הטוב והמטיב ע"ר שפסק בש"ע סי' ר"ח וסי' רי"ז ע"ש ולפענ"ד צ"ע בזה שעיקר ברכה זו על שטועם עכשיו טעם משובח יותר מבתחלה אין זה תלוי ברוב ומיעוט אלא במשביח ואינו משביח ואם טועם עתה טעם יין משביח אף שהוא על ידי תערוב' המיעוט יש לברך ודעת לנבון נקל לחלק בין ההיא דסי' זה וסי' רי"ז. ועיין לקמן סי' ר"ב לענין יין מבושל שנתערב ביין שאינו מבושל: