השלימה עבה"ט. ועיין באבן העוזר וכתב בר"י בשם מהר"י מולכו מי שנטל פרוסה לברך עליו ובתוך כך הביאו לפניו שלימה מניח הפרוסה בתוך השלימה ומברך ואם כבר בירך על הפרוסה בוצע מן הפרוסה ע"ש:
שירצה עבה"ט ועיין בתשובת גאוני בתראי סי' ו' על מ"ש הגאון בעל תוי"ט ובתשובת ב"ח החדשות השיב לו ב"ח ע"ש:
עליו עבה"ט וגם בבר"י פקפק בדין זה שכ' שאם אכל בשר עמו כו' דלמעשה צ"ע כיון שלבדו לא היה שבע ממנו ע"ש:
תחלה. עבה"ט וע' בר"י שכתב שמז"ה כתב בשם ספר כת"י קדמון שדעתו לענין פת כיסנין דאם קבע מברך עליו המוציא וג' ברכות סעודת שבת קובע כמו שקובע' למעשר ומהר"י חאגיז בספר ע"ח על משניות פ"ד דמעשרות נסתפק אך בגינת ורדים כלל ב' סי' י"א כ' בפשיטות שאין חילוק שבת לחול והסכים עמו בבר"י וכתב שכן עמא דבר:
דבש עבה"ט ועיין באבן העוזר שהאריך וכתב כמה פרטי דינין לענין זה וע' בש"ת בית אפרים חלק א"ח סי' י"א וי"ב מ"ש בזה:
במ"מ עבה"ט וע' בהקדמת חיבור מעשה ניסים (הוא פירוש ההגדה שחיבר כבוד בד"ז הגאון מופת הדור מוה' יעקב נרו האב"ד דק"ק ליסא) מ"ש על דברי המג"א בזה וחידש כמה דינים ע"ש וע' בשו"ת בית אפרים חלק א"ח סי' י"א וי"ב באורך וסיומא דפסק' דאף פת גמור שנטחן עד אשר דק ואין בו פירורין כזית אע"פ שגלגלם יחד ע"י דבש או שמן כל שנשתנה תוארן מתואר לחם בין שבשלו אח"כ או אפאו כל שע"י אפיה לא חזר עליו צורת הפת כגון לעקי"ך וכיוצ' בו דאזיל חיוורא ואתי סומק' אין מברכין עליו רק במ"מ. ואצ"ל בחרעמזלי"ך שטגנן בשומן ומכ"ש בקניידליך שבישלו במים ואף אם חיברו בביצים אם נתבשל אך אם נאפו יש להסתפק שדעת התוס' דאפילו אם נעשה מקמח ממש מברך עליו המוציא ומכ"ש בפת פרור. וירא שמים לא יאכל כ"א כתוך הסעודה ע"ש:
בגבינה. עבה"ט ועיין במג"א שמחלק בין נילוש במי ביצים לשאר משקים ועיין באה"ע ובדגול מרבבה ומעשה נסים ובשו"ת בית אפרים סימן הנ"ל באורך בענין זה וכבר כתבתי מסקנת הדברים בס"ק כ"ד ובמח"ב הביא דברי התוס':