חייב חטאת. עבה"ט ועיין בבר"י ומח"ב שכתבו שלדעת הרמב"ם ואין לחוטין מנין מה"ת ואם נפסק חוט א' פסול מדרבנן ויש להסתפק ביצא בטלית זה לר"ה. אם חייב חטאת ע"ש באורך:
לצאת עבה"ט ועיין בשב יעקב סי' ה' דבארבע כנפות של משי עם ציצית יש להחמיר לילך בו בשבת אפי' בעיר שלא עשו תיקון העירוב לטלטל בתוכה ועיין לעיל סי' י' באשל אברהם הביאו קצת באריכות ועיין בשו"ת בית אפרים חלק א"ח סימן כ"ו לענין דין זה"ז. אם מבואות המפולשין לדרך המלך משני צדדים יש להם דין ר"ה. ועיין בשאגת אריה סי' נ"ח דבר"ה אין נדחה מפני כבוד הבריות וה"ה בכלאים נמי מחוייב להגיד לו ואין נדחה מפני כבוד הבריות ע"ש:
הציצית. עבה"ט ועיין בא"ר וברכי יוסף שכתבו ג"כ דמהרמ"א לא משמע כשכנה"ג והעיקר לענ"ד כמ"ש בסוף שהכל תלוי באיש אם הוא מתבייש א"צ להסירו כיון דחזינן שמותר ללבשו אפילו לכתחלה משום זה ומה שמחלק מתחלה לפי שכבר ראהו כשהוא לבוש אין זה מוכרח כיון שמ"מ בושת הוא לו. וגם די"ל אדרבה שמא יאמרו דמסתמא מחמת איזה סיבה או ענין של גנאי שאירע לו פשט אותו או אחרים פשטוהו ממנו. וגם אדרבא איכא טובא נכנסין שלא ידעו שהיה לבוש תחלה הלכך גם בזה שייך כבוד הבריות:
ודוקא. עבה"ט ועיין ביד אפרים דמ"ש לעיל והרואה בחבירו דמשמע שאין תקנה ליתן במתנה צ"ל דאין זה תקנה גמורה כיון שנראית כשלו לכן מוטב שיקראנו לביתו וע"ש ועיין בפנים מאירות ח"ב ס"ס צ"ו על קושיא זו. ומה שכתוב על דברי בעל הלכה ברורה ומה שכתב המג"א שאין ליתן מתנה בשבת כו' עיין בשער המלך הלכות שבת