חג עבה"ט ומש"ש בליל יו"ט האחרון של חג ר"ל ליל יו"ט של ש"ע ועיין במג"א בשם הרדב"ז:
הש"ץ עבה"ט. ועיין ביד אפרים שצריך להגיה בדברי המג"א או שכוונתו שבתפלת הלחש מגביה הש"ץ קולו קצת באמירת משיב הרוח ע"ש:
אותו עבה"ט ועיין בש"ץ שאם אירע שלא חזר לראש הברכה אלא לרב להושיע כו' וסיים ברכתו לא מהדרינן ליה ומבואר בריטב"א חידושי תענית במקום שחוזר לראש הברכה ראשונה אינו חוזר לו' ה' שפתי תפתח וגם כתב דאם טעה ואמר ומוריד הגשם בימות החמה ולא נזכר עד שאמר בא"י יסיים למדני חוקך ושוב חוזר להתפלל לראש הברכה. ונראה דאפי' אם רוצה שתעלה לו הך בא"י שאמר להיות במקום ראש הברכה ולו' להלן אלקינו ואלהי אבותינו כו' לא עלתה לו כיון שאמירתו בא"י היה ע"ד לסיים מחיה המתים. ועיין לעיל סי' נ"ט ופ"ז ולכך הוצרך לסיים למדנו חוקיך ואח"כ יחזור לראש ועיין לק'. וכתב עוד בש"ץ שם באחד שטעה והזכיר גשם בימות החמה ולא נזכר עד האל הקדוש שדינו שחוזר לראש אין לו לסמוך על שיכוון בחזרת הש"ץ אלא יחזור תיכף לראש ואז יוכל לסיים תפלתו טרם שיתחיל הש"ץ לו' קדושה. ואף למי שסובר לקמן סי' קכ"ד דיכול לסמוך לכוון עם הש"ץ מ"מ י"ל דבטעה בג' ראשונות דכחד חשיבי הוה כלא התפלל כלל וא"כ אין הש"ץ מוציאו וצידד בדבר לכאן ולכאן ורפיא בידו ע"ש ולפי' נראה דבדיעבד אם עשה מעשה וכוון לחזרת הש"ץ אין לו לחזור ולהתפלל. ומ"מ אפשר שראוי שיחזיר ויתפלל בתורת נדבה שיחדש בה דבר ג"כ כיון שי"ל שעלתה לו מה שכיון להש"ץ. וגם דזה שאינו אומר מוריד הגשם עתה אין זה חידוש דבר:
על עבה"ט וכתב בש"ץ מי שהתפלל ושכח לומר דבר שאין מחזירין אותו והוא היה סבור שצריך לחזור והתחיל להתפלל ושוב נזכר שמן הדין א"צ לחזור תיכף שנזכר יפסיק אפי' באמצע הברכה כ"כ במכתם לדוד ומאמר מרדכי סי' תר"ב לענין אמירת הניסים ע"ש:
שנזכר עבה"ט שנמשך אחר ט"ס שבקצת דפוסי מג"א בט"ס וצריך לציין על מ"ש ואפי' אם סיים כו' וכן הוא בד"א ולזה הראה מקום לסי' רצ"ד ע"ש:
קדוש עיין בגן המלך שאם לא הזכיר עד שהתחיל נקדישך ונעריצך חוזר לראש ע"ש:
(בש"ע בסעיף ז' אבל במזיד) עיין בש"צ שבזה יש לו להתחיל ה' שפתי לפי מ"ש רבינו יונה דפסוק זה אמרו דהע"ה על עון מזיד שאין מועיל קרבן ע"ש ולכן זה שהזיד יאמר ע"ד כוונה זו שיכופר עונו ע"ש:
ל' יום. וכתב בש"ץ שאם הרגיל עצמו מ"ה פעמים שהם כנגד ט"ו ימים משעברו אח"כ ט"ו חזק' שאמר כהוגן:
גשם עבה"ט ועיין בשו"ת נ"ב סי' כ"ו ובשו"ת מקום שמואל סי' נ'. ועיין בש"ץ בשם מאמר מרדכי במי שהוא ש"ץ קבוע ומחזיר תפלת שחרית ומנחה בי"ח יום סגי אלא שמפקפק בזה מדין הט"ז בסוף ס"ק י"ד והש"ץ כ' שאין מזה סתירה לדין הט"ז ע"ש. ועיין בש"צ שרבים שגו לו' לישיני הי"ד בשב"א והוא טעות כי אותיות בכל"ם הבאים לפני יו"ד שבא נקראים בחירק והיו"ד בלא נקודה כמו בימי כימי לישועתך כו' ע"ש: