רבים עבה"ט ובבר"י שקיבל שילמוד בכל יום קצת מזמורי תהלים בכוונה והכנעה וטוב לו. וישתדל שיעשהו לו לויה וכל המתלוה אינו ניזוק וכופין ללויה. כמ"ש הרמב"ם פי"ד מהל' אבל ועיין בח"מ סי' תכ"ז והנפטר מחבירו לא יפטור אלא מתוך דבר הלכה:
ביום עבה"ט. ועיין בר"י בשם תשובת הרדב"ז כת"י אם לן במקום ישוב שחייב להתפלל תפלת י"ח כשיוצא צריך לומר תפלת הדרך כאילו יוצא בתחלה. ואם לן שלא במקום ישוב או שהיו הולכים ביום ובלילה פעם ראשונ' יברך ויחתום ובשאר ימים יברך ולא יחתום עכ"ל. והבר"י כתב ע"ז דה"ה מפרש לים יאמר תפלת הים בפעם ראשונה בחתימה ובשאר ימים יברכו בלא חתימה ע"ש:
בבוקר עבה"ט ועיין לקמן סי' י"א ועיין בעט"ז: ובבר"י כתב שבספר שער יוסף על הוריות הראה פנים דשפיר מצי לברך כל שיצא מפתח ביתו ללכת לדרך אף שעודנו בעיר ע"ש. ובשבות יעקב ח"ב סי' מ"ו הביא דברי גיסו הא"ר והכריע שבתחל' יציאתו מביתו אין לברך עד שמהלך בדרך. אבל כשכבר הוא במלון מתפלל קודם שיוצא לדרך. ועיין בא"ר דעכ"פ בדיעבד יוצא כשאומר בביתו וההזיק לילך לדרך אף ביום ראשון ע"ש עיין בתפארת שמואל בהגהות הרא"ש שכ' בשכח לאומרה אפי' הגיע קרוב למלון אפי' תוך פרסה אומרה ודלא כהטור וקשה להקל ולברך נגד הטור. ואמנם גם התפארת שמואל מודה באם הוא דרך חזרתו לביתו והגיע סמוך לביתו תוך פרסה שלא יברך: