חייבת. עבה"ט ועיין ביד אפרים מ"ש פירוש דברי הט"ז בענין זה:
הראשונות. עיין באר היטב ועיין יד אפרים לפרש טעמא דט"ז דעדיף חתך הראשונים דהאחרונים הוי דיחוי מעיקרו וחוזר ונראה משא"כ בחתך האחרונים דנראה ונדחה הוא ועיין בשו"ת בית אפרים חלק א"ח סי' ה' באורך בהך סוגיא דמנחות אם פסקינהו לקמאי ובדברי הפוסקים בזה:
ב' לפניהם. עבה"ט ומ"ש שבתשו' בית יעקב לא כ"כ נראה שלא ראה בגוף התשובה רק מה שהעתיק בלקט הקמח שכ' יותר טוב להחזיר ב' ציצית לאחריו ע"י שכורכין כו' ואמנם נראה שגם הוא לא ראה בגוף הספר רק במפתחות שם כי הוא מעתיק כלשון המפתחות ממש והכותב אותו שגג וסבר שמה שכתב בהתחלת התשובה יש נוהגין כו' שמתחלה משימין כל הציצית לפניו ואח"כ כורכין הצד הא' של הטלית כו' ואז הוא עדיף טפי שלא יהיו נגררין על קרקע הוא מסקנתו ג"כ ונשמט מנגד עיניו מ"ש אכן הדרך הבא בשאלה עדיף טפי (היינו כמ"ש הט"ז שמחלקים בידים את רוחב הטלית) וטעמא (דנראה) משום דאז מיד בשעת ברכה מחזיר ב' ציצית לפניו והחשש שיהיו נגררים כו' אינו חשש ביון שאין נגררים בקבע רק ע"י מצותו שמחזיר ב' כו' נגררים לפעמים שלא בקבע כו' ע"ש. ומ"ש בב"י שם בשם האר"י שע"פ סוד יחזיר כל הד' ציציות לפניו בשעת ק"ש יש בדבר חלוקים בענין הבחינות. וגם מ"ש בב"נ שנ"ל שגם לובש טלית במנחה בתענית או בשבת במנחה יהיו כולם לפניו ע"פ הסוד אם קבלה הוא נקבל אך לא ראיתי נוהגין כן: