סימן תסב (שו)
טהרת מצורע והבאת קרבנותיו. צוה הקב"ה בהטהר מצורע מנגעו ויבא אליו ונטהר שיעשה לו כל האמור בפרשת זאת תהיה דכתיב ביה ויצא הכהן וראה וגו' וכתיב וצוה הכהן ולקח למטהר וגו' מצוה להביא קרבנותיו דכתיב וביום השמיני יקח וגו' וכתיב ולקה הכהן את הכבש וגו' וקרבנות מצורע עשיר כבש לאשם וכבשה אחת לחטאת וכבש אחד לעולה וג' עשרונים סולת למנחה ולוג אחד שמן ליציקה והזאה ונתינה ומותרו נאכל לכהנים וקרבנות מצורע עני כבש לאשם ועשרון א' ושתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת ולוג שמן ליציקה והזאה ונתינה ותנן בנגעים פי"ד כיצד מטהרין את המצורע היה מביא פיילי של חרש חדשה וטעם דחדשה מפרש בסוטה פ"ב (ט"ו ב') דומיא דמים חיים שלא נשתנו ונותן לתוכה רביעית מים ומביא שתי צפורי דרור. שחט אחד מהם על כלי חרש על מים חיים וחפר וקברה בפניו נטל עץ ארזי ואזוב ושני תולעת כרכן בשירי לשון והקיף להם ראשי אגפיים בראש הזנב של שניה טבל והזה שבעה פעמים לאחר ידו של מצורע וי"א על מצחו וכך היה מזה על השקוף של בית מבחוץ בא לשלח את הצפור אינו הופך לא לים ולא לעיר אלא למדבר שנאמר ושלח את הצפור החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה:
Mitzvah 462
1