סימן לד
שפחה. הזהיר וצוה הקב"ה שלא ישא ישראל שפחה ולא תנשא בת ישראל לעבד דכתיב בפ' כי תצא לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש בבני ישראל, פי' זה דבעבד ושפחה קאמר לא ידעתי למצא בתלמוד ובמדרש אך מתרגום של אונקלוס למדנו שתרגם לא תהא איתתא מבנות ישראל לגבר עבד ולא יסב גבר מבני ישראל איתתא אמא. ועבד ושפחה נקראים אחד מן האומות שנמכר לישראל שגופו קנוי וישראלים הנמכרים לנכרים אינם נקראים עבד ושפחה שאינם קונים גופם שאינם קנויים להם אלא למעשה ידיהן כדאמרינן בגיטין בהשולח (ל"ז ב') מהם תקנו עבד ואמה אתם קונים מהם ולא הם קונים מכם ולא הם קונים זה את זה לגופם אלא למעשה ידיהם. ועבד עברי מותר בשפחה דאמרינן בקדושין פ"א (ט"ו א') אם אדניו יתן לו אשה מכאן שרבו מוסר לו שפחה כנענית. ותניא כי משנה שכר / שכיר עבדך, שכיר אינו עובד ביום ובלילה עבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה, מכאן שרבו מוסר לו שפחה כנענית. וממזר מותר בשפחה דתנן בקדושין פ' האומר (ס"ט א') ר' טרפון אומר יכולין ממזרין ליטהר כיצד ממזר נושא שפחה הולד עבד שחררו הולד בן חורין, ואסקינן ר' טרפון אפילו לכתחילה. ואמר רב יהודא אמר שמואל הלבה כר"ט, וטעמא דכתיב לא יהיה קדש בבני ישראל יצא ממזר שכבר קדוש . יש לשאול אחרי שממזר מותר בשפחה היאך שנינו בגיטין בהשולח (מ"א א') מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד וא"ע יום אחד דברי ב"ה, אמרו להם ב"ש תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם, לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול, יבטל, ואמאי יבטל ישא ממזרת דמשום צד עבדות שבו אינו נאסר לממזרת דממזר נושא שפחה, ומשום צד חירות אינו נאסר דאמר רבא בעשרה יוחסין (ע"ג א') הלכתא גר נושא ממזרת דקהל גרים לא אקרי קהל, ומשוחרר ונר הדא נינהו. י"ל דלא חשבינן תיקון עולם להרבות ממזרים. ואי קשיא יטבר כעבד עבד ויהא מותר בשפחה כנענית הא לא קשיא דתניא (ערכין כ"ט א') אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג שלא היו כל יושביה עליה. והא דתנן בפ' אחרון בערכין (ל"א ב') ומייתינן לה בגיטין במי שאחזו (ע"ד ב') היה נטמן כל י"ב חדש כדי שיהא חולט לו התקינו שיהא קולט מעותיו ללישכה כו' ותניא בערכין בשלהי המקדיש שדהו (כ"ט א') אין בתי ערי חומה נוהגין אלא בזמן שהיובל נוהג. י"ל מדרבנן היה נוהג דין בתי ערי חומה, ואעפ"י שהוא מדרבנן מייתינן ראיה בגיטין מינה לענין איסורי תורה דנתינה בעל כרחו שמה נתינה דכל דתקינו רבנן כעין דאורייתא תקינו:
Mitzvah 34
1