השער התשיעי - בסימני רצון הבורא ובאשר יוכל אדם להכיר אם מצא חן בעיני אלהיו ואם קבל מעשיו. CHAPTER IX Concerning The Signs Of The Will Of The Creator And How A Man Can Know He Has Found Favor In The Eyes Of His God And If God Has Accepted His Deeds
דע, שכל הרוצה להכיר אם אלהיו רוצה אותו, ישקול נפשו, כאשר אמרנו, בין הזכיות והעוונות, ואם יראה כי נפשו נוטה לתאוות הרעות ולרדוף אחר העושר, ולתאות הנשים, והבצע, והגזל, והתענוגים, יותר מאשר היא נוטה לעבודת האל, ולתפילה, ולצדקות, ולמעשים טובים, ידע, כי הוא רשע וכי האל אינו מקבל מעשיו, ואם היה נוטה למעשים הטובים יותר מאשר הוא נוטה לדברים הרעים, ידע, כי עלה זכרונו לטובה, וכאשר ירצה האדם לעשות דבר מצוה ותזדמן ותקרב לידו, ולא נזדמן לו דבר מעכב לו, ידע, כי מצא חן בעיני אלהיו, ואם יראה כי ברצותו לעשות עבירה לא יזדמן לו דבר מטריד או מעכב, ובעשותו דבר מצוה יזדמנו לו דברים מעכבים ומטרידים, ידע, כי הבורא מואס בו ואינו אוהב מעשיו, שנאמר (ישעיה א) ״ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם״. Know that anyone who wishes to know if his God is pleased with him should weigh within himself, as we have said, his merits and deficiencies. If he sees that he inclines to evil lusts and the pursuit of wealth, the lust of women, immoral profit, robbery, and pleasures more than he inclines to the service of God and to prayer, charity, and good deeds, let him know that he is wicked and that God does not accept his actions. But if he inclines to good deeds more than he inclines to things which are bad, let him know that he has been noted for good. If a man wishes to do a worthy deed or fulfill a commandment, and this deed happens to be close at hand and nothing restrains him from doing this deed, then let him know that he has found favor in the eyes of his God. But if he sees that when he wishes to do a sinful thing, nothing happens to interfere or restrain him, and that when he wishes to do a worthy deed or observe a commandment, there are certain things which do interfere and restrain him, let him know that the Creator rejects him and does not love his deeds. It is said (Isaiah 1:15), “And when you spread forth your hands, I will hide Mine eyes from you.”
ועוד, כשיבואו על אדם יסורים וחליים וצרות, או יגלה מארצו, ידע, כי הבורא אוהב אותו וייסרהו כאשר ייסר איש את בנו, ואם יראה כי שוקט ובוטח בלא יסורים וחליים, והוא עומד בשלוה, ולא עברו עליו נסיונות, ידע, כי אין הבורא אוהב אותו. ועוד, בראותו לבבו קשה מעשות צדקה ומלהתענות ומלזכור יום הדין, ובראותו אנשים ימותו ולא יעביר על לבו יום המיתה, זה לאות גדול כי טח מראות עיניו, פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו. וכן, כשתבוא גזירה על אנשי עיר או על משפחה ויימלט הוא ממנה, ידע, כי הבורא אוהבו והראה לו היתרון אשר בינו ובין האנשים האל. וכן, כשיהיו אנשי עיר או משפחה כולם רשעים הולכים בשרירות לבם, וזה האיש נפקחו עיניו, ויתעורר משנתו, ולא פנה לאלה הרשעים, ומהר לעשות תשובה גמורה, זה לאות רצון אלהיו וכי מצא חן בעיניו. וכן, כשיהיה מפליג במעשים רעים, ועשה כל תועבת השם והכעיס אלהיו, ואחר כן התעורר ועזב כל המעשים הרעים ההם, ועזב הכל מלבו מבלי מורה כי אם מפחד אלהיו או מפני שהריחו ביראתו, זה לאות גדול על אהבת הבורא יתברך, וכי יחמול עליו בהסירו את לב האבן מבשרו ונתן לו לב בשר ואת רוחו נתן בקרבו ואין טובה למעלה מזו. וכן בבוא עליו חולי ויגיע עד שערי מות ואחר כן נמלט, הוא לאות על אהבת הבורא יתברך, וכי יחמול עליו, וכי רצה להזהירו למען יסור מרעתו. אך אם האדם עושה נאצות, ובא בימים ועודנו לא ישוב, רק מחזיק ברשעתו, וכל אשר יבוא בימים ויזקין יוסיפו להתחדש תאוותיו, ויתחיל לבנות בתים ולעשות סחורות רבות ולקבץ ממון מגזל יותר ממה שעשה בימי בחורותיו, זה לאות גדול, כי הבורא מואס אותו, ועל כן לא יעירהו ולא ייסרהו, רק ישלחהו בשרירות לבו, כאשר אמר (תהלים פא) ״ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם״. וכן בעשותו צדקה או דבר מצוה ויתחרט עליה, וכל שכן אם תהיה במצוה ההיא יגיעה ויקוץ על עשותה אחרי עשותה, זה לאות הגדול כי אין לב אלהיו עליו ולא ימצא חן בעיניו ויגיעו לריק, וכן בעשותו העבירה וישלימנה ישמח בה מאד ולא יתחרט, רק תאוותו לעשות שניה, זה לאות כי הבורא יתברך, הסתיר פניו ממנו. But if a man is visited by sufferings, illness, troubles, or if he is exiled from his land, let him know that the Creator loves Him and corrects him as a man corrects his son. But if he sees that he is tranquil and confident without sufferings and illnesses and that he remains at peace and no trials come upon him, let him know that the Creator does not love him. Moreover, if he sees that his heart is hardened and uncharitable, or he does not fast to remember the day of judgment, and that when he sees people die, he does not reflect in his heart concerning the day of death, this is a great sign that, “Their eyes are bedaubed43This is a paraphrase of Isaiah 44:18. lest they, seeing with their eyes, and hearing with their ears, and understanding with their heart, return and be healed.”44This is based on Isaiah 6:10. When an evil decree is enforced against the people of the city, or against a nation, and he escapes from it, let him know that the Creator loves him and has shown his superiority over the others. Similarly, if the people of the city or a nation are altogether wicked and they walk in the obstinacy of their hearts, while this man’s eyes are opened and he stirs from his sleep and does not turn to those wicked people, but hastens to do complete repentance, this is a sign of the will of his God, that he has found favor in His eyes. Similarly, if he was extreme in his evil deeds, and did all things abominable to God and angered his God, but afterwards aroused himself and forsook all his evil deeds and removed all the evil from his heart, without fear45Hoffman’s German translation understood this as "without a teacher.", except the fear of his God, because God inspired him with fear of Him, this is a great sign of the love of the Creator, blessed be He, and that He will have pity on him because he has removed the heart of stone from his flesh, and God has given to him a heart of flesh and His spirit he has given within him. There is no greater good than this! It is similar when sickness comes upon a man and he reaches the gates of death, and afterwards is spared, that is a sign of the love of the Creator, blessed be He, and that He has pity upon him, and that He wanted to warn him in order that he might turn away from his evil. But if a man commits blasphemies and is advanced in age and still does not repent, but clings to his wickedness, and if he advances in age and grows older, his lusts continue to renew themselves, he begins to build houses and to deal much in merchandise and to amass money from robbery, more than he did in the days of his youth, this is a great sign that the Creator rejects him, and therefore does not arouse him to repentance and does not correct him. He lets him go on in the stubbornness of his heart, as it is said (Psalms 81:13), “So I let them go after the stubbornness of their heart that they might walk in their own counsels.” Similarly, if a man gives alms, or fulfills some commandment and then regrets it, all the more so if there was great effort expended in fulfilling the commandment, and he loathes the doing of it after he has done it, this is a great sign that the heart of his God is not set upon him, and that he does not find favor in His eyes, and that all of his expenditure of energy was in vain. It is the same if he does a sin and completes it and rejoices in it very much and has no remorse for having done it, but his desire is to do it a second time, this is a sign that the Creator, blessed be He, has turned His face from him.
אך אם יעשה דבר מצוה וישמח בה, ויחשוב כי כבר מצאה ידו, אף על פי שהיא נקלה, ואם יגע במצוה ההיא שמח מאד ביגיעתו ותמתק מאד לחכו, כאשר תמתק המנוחה לכסיל, זה לאות כי הבורא אוהב אותו. וכן בשמעו דברי אלהים, וייכנע לבבו, ויפחד מאד, ואף על פי שהוא רשע, יש תקוה לאחריתו שיחזור בתשובה, כי רוח היראה היא צפונה בלבו. ועל כן נדע, כי כשתחלש התאוה המעוורת עיניו או כשיבוא בימים, אז תתעורר לו היראה הצפונה בלבו, ועל כן הוא אות כי יש לבורא קצת אהבה בו. ועל זה יש לכל משכיל לשקול נפשו באלה המשקלים אשר זכרנו. ואם יכיר מהם כי הבורא מואס אותו, יזיל כנחל דמעה על רוע מזלו ואחריתו הרעה. ואם יכיר מהם, כי הבורא אוהבו, ישמח ויאמר, אשרי מה טוב חלקי ומה יפה גורלי. וימהר להעיר ולעורר את האהבה עד שתחפץ. But when he fulfills a precept of the Torah and rejoices in it, because he was able to do it, even though the precept may have been an easy one to perform, or if he exerted himself in performing the precept and was very happy with the fact that he exerted himself, and it was very sweet to his palate, just as rest is sweet to the fool, this is a sign that the Creator loves him. Similarly, when he hears the words of God and subdues his heart and is very fearful and knows that he is a wicked man, there is hope for his final end, that he will repent, for the spirit of the fear of God is treasured up in his heart. Therefore, we know that when the lust which blinds the eyes grows weak, or when he reaches advanced age, then this fear which is hidden in his heart, will be stirred up, and, therefore, this is a sign that the Creator has at least a little love for him. Continuing with this theme, every intelligent man should weigh himself in these balances which we have called to mind. If he recognizes from them that the Creator rejects him, let his tears fall like a stream on the evil of his fate and on his sad end. If he discerns from them that the Creator loves him, let him rejoice and say, “Happy am I, how good is my portion and how beautiful is my lot,” and let him hasten to arouse and to stir up love to the extent to which he is able.