השער השמיני - מעניני דעת הבורא יתברך. CHAPTER VIII Matters Concerning The Knowledge Of The Creator Blessed Be He
כל הרוצה לעבוד הבורא יתברך צריך לדעת מה הוא, ואז ידע לעבדו. וכל הרוצה לדעת אמיתת הבורא, יחשוב בלבו הכחות, אשר בהם יהיה נודע כל דבר נברא, ובהפך הדברים ההם יודע כי יש בורא על כל. ואומר, כי הכחות אשר בו נודע לכל דבר, הוא מגדרו ומכמותו ומן איכותו ומתבניתו. וגדר כל דבר הוא הגבול המסובב על מוגבלו ומוגבלו עליו, כאמרך, כל מדבר אדם, וכל אדם מדבר, וכאמרך, כל מספר זוג הוא נחלק בשוה, וכל נחלק בשוה הוא מספר זוג, וכאמרך, כל אוכל חי, וכל חי אוכל. והאיכות היא כאמרך, איכות זאת הרפואה חמה או קרה. והכמות היא כאמרך, כמות זה הממון כך וכך אלפים, ותבניתו כאמרך, זאת התבנית משולשת או מרובעת וכל אלה הכחות לא היו כי אם מכח הבריאה, אבל קודם הבריאה לא היו. והדמיון באלו על עשית חוף ים אוקינוס רהיט או מקוה מים ותכניס אליו מימי הים, ויהיה הגבול המסובב אל הרהיט ההוא כמו גבול הבריאה, והמים אשר ברהיט הוא דמיון לנבראים והמים אשר בים דמיון לאשר הוא מחוץ לבריאה. ותוכל לחלק הרהיט ההוא לכמה חלקים שתרצה ולדעת עמקו ורחבו מפני שהוא מוגבל, אך המים אשר הם חוץ לגבול ההוא לא תוכל לחלק אותם, ולא לדעת עמקם, ולא תוכל לעשות בהם דבר מכל אשר עשית ברהיט, מפני שאין להם לא גבול ולא תכלית. והבורא הוא קודם הבריאה, אם כן הכמות והאיכות והגדר אינן בו, ועל כן לא יוודע הבורא מהם. רק נאמר, אחרי אשר אלה הכחות לא נמצאו אלא אחרי הבריאה ולא היו קודם הבריאה, נאמר, כי הפכם יהיה קודם הבריאה, כי כל דבר יש לו הפך, כאשר יש לבורא יתברך, נברא והוא הפכו, וכל אחד מהם בתכלית הרחק מן האחר. ונאמר, כי אלה הכחות או היו קודם בריאת העולם או לא היו. ואם תאמר כי היו, אין בין שעת הבריאה לשעה הקודמת לה הפרש, כי מה שהיה קודם הבריאה הוא היה אחרי הבריאה, אם כן קודם הבריאה לא היו. ואם תאמר כי לא היו שם הפכם או אפיסתם, ואם היה הפכם או אפיסתם, כשנחקור עליו נמצא בו גבולים אשר יגבילו לנו מציאות הבורא, ולא מהאותות שהם מוכיחים על מציאותו אלא מזולתם. Anyone who wishes to serve the Creator, blessed be He, must know What He is, and then he will know how to serve Him. And anyone who wishes to persuade himself of the truth of the existence of a Creator must consider in his heart those qualities through which every created object or person is known. Then by considering the opposite of these things, it will be clear that there is a Creator of all. I say that the qualities through which a thing is known are its kind, its quantity, its quality, and its form. A definition of something is such that the definiens (i.e., that which defines the original term) denotes the definiendum (i.e., the original term) and conversely. For example, if you should say that everyone who speaks is a man, and a man is one who speaks, or if you say that all even numbers can be divided equally and anything that can be divided equally is an even number, or if you say that everything that eats lives and everything that lives eats. By quality we mean this: the quality of the medicine is it warm or cold? Amount of, is when you refer to money, and you say so many thousands, and you are discussing form when you say, this form is a triangle or a square. None of these qualities existed except by the power of creation, but before creation, they were not. An illustration of these things would be the making of a trough on the coast of the great ocean, and letting the waters of the ocean enter this trough. Then the border which surrounds this trough39"the surrounding limit of the trough", i.e., its place (cf. Aristotle Physics IV: 1-4). is like the border of creation, and the waters which are in the trough are like the created things, while the waters of the ocean are like that which is outside of creation. Now, you can divide this trough into as many portions as you wish, and you will still know its depth and its breadth because it is limited. But as to the waters which are outside of the bordered trough, you will not be able to divide them or know their depth, and you will not be able to do anything with them as you did with the trough because they have no boundary and no limit. Now, the Creator existed before creation. If this is so, then such finite measurements as quantity, quality, and definition do not apply to Him, and, therefore, the Creator cannot be known through them. But since these qualities were not in existence except after creation, and did not exist before creation, we can say that their opposites did exist before creation. For everything has its opposite, just as a created object has as its opposite the Creator. There is a vast distance between each object and its opposite. Now we can say either that these qualities were in existence before the creation of the world or that they were not. Now, if you say that they were in existence before creation, then there would be no difference between the time of creation and the time prior to creation, for whatever was in existence before creation was in existence after creation. Therefore, we must conclude that these finite qualities did not exist before creation. If you say that their opposites were not there, and even if their opposites were there, then when we search the matter earnestly, we will find definitions that will define the existence of the Creator for us, not in the usual signs which prove his existence, but from things other than that.
ונאמר, אילו יהיה אדם נברא עיור ומהיותו לא ראה אור אך יהיה חכם ומשכיל וידע כי יש בעולם אורה, ואינו משיג אותה, ולא ידע על איזה ענין היא או איזו תבנית היא, רק ידע כי היא הפך ממה שישיג, כי בעיניו לא ישיג דבר, אך בשכלו ידע כחות האור, ואף על פי שילמדהו אדם ויאמר לו כי יש אור, לא יוכל להודיעו מראהו. ואם יאמרו לו כי השמש לבן וזך ובהיר, לא יכיר מה הוא, כי לא ראה מימיו דבר לבן וזך ובהיר, ואחרי אשר לא ראה דבר לבן וזך ובהיר וצח, שהם מידות השמש ותואריו, לא יוכל להכיר השמש, ואילו היה יודע מהו דבר לבן וזך, מיד היה מכיר השמש, אף על פי שלא ראה אותו מימיו. אם כן הנה נודע לך, כי חסרון ידיעתו השמש לא בא אליו אלא מחסרון הכרת תואריו, ואילו היה יודע תואריו היה יודע אותו מיד. וכן אנחנו נדע, כי כל דבר יש לו כחות הם תואריו, ומן התוארים ההם ידע הדברים ההם, ומי שלא יכיר התוארים ולא ישיגם, אי אפשר לו להשיג מהות הדבר. אם כן לא נשיג הבורא, מפני שלא נשיג כחותיו, שהם כתוארים לנו בו. ואולם לא נשיג אותם, מפני שאין בינינו וביניהם שום דמיון ושותפות, בעבור שהוא בורא ואנו נבראים, ואין לו גוף ואנחנו בעלי גופים, והוא אחד ואנחנו רבים, והוא קיים ואנחנו אובדים, אם כן לא נוכל להשיגו, כי לא ישיג דבר לדבר אחר רק בקצת שותפות ודמיון וכמו שיש בין העין והאורה, כי האורה היא לבנה ובהירה ויש בה אור נוצץ, ואלה השלושה כחות הם מצואים בשמש ובכל מאור, ועל כן תשיג העין האורה מפני זה השיתוף שביניהם. וכן היד לא תשיג כי אם גוף כמוה, מפני שהיא גוף ויש ביניהם שותפות, ותשיג כל דבר חם וקר מפני שיש בה כח ממוסכת מקרירות ומחום, בקרירות אשר בה תשיג הקור, ובחמימות אשר בה תשיג החום וכן תשיג כל דבר לח ויבש מפני שיש בה שני אלה הכחות ממוסכים ואינה לחה מאד ולא יבשה רק במישור, ועל כן בלחות תשיג כל דבר לח, וביבשות כל דבר יבש. וכן הלשון תשיג הדברים אשר בינה וביניהם שותפות ודמיון כי הלשון לחה, ועל כן תשיג כל דבר לח, ולא נאמר כי תשיג היבש, אך תשיג חסרון הלח, מן הצד הזה תשיג היבש, ותשיג הטעמים, מפני שהיא רובה דם תשיג המתוק, כי הוא הדם, ולא נאמר שתשיג המר, רק תשיג חסרון המתיקות, כפי שיתפשט ויתלחלח במתיקותו ויתקבץ ויתנגב במרירות, ותשיג טעם כל דשן ושמן מפני שיש בה קצת שומן, ותשיג כל דבר חריף מפני שיש בה הפך המתיקות. וכן העין תשיג המראות ותשיג הצבעונים, ובתחילה תשיג המראה השחור כי הוא דמיונה, ותשיג הלובן מפני שהוא מאורה, ותשיג האדום והירוק מפני שהם מורכבים משני אלה. Let us say that a man was created blind from the time of his birth and never saw the light, but if he is wise and intelligent, he knows that there is light in the world, though he cannot conceive of it, and does not know in what connection light exists or in what form it is—he only knows it is the opposite of what he can conceive. For with his eyes, he cannot conceive of the thing, but with his mind, he knows the powers of light. Yet even though another man teaches him and says to him that there is light, he will not be able to make its appearance known to him. If they should say to him that the sun is white, pure, and radiant, he will not discern what this is, for he has never in his life seen a white or a pure or a radiant thing. Since he has never seen the things which are white, clear, radiant, and pure, which are the qualities of the sun and its description, he will not be able to recognize the sun. Whereas if he did know what a white and pure thing was, he would at once recognize the sun, even though he had never seen it in his life. If this is so, then it should be obvious to you that the lack of his knowledge of the sun comes to him only because of the inability to recognize the sun’s properties. But if he did know its properties, he would know the sun at once. We surely know that everything has qualities and that these are its attributes, and by means of this description we know the objects described. But as for him who cannot recognize the descriptions and cannot conceive of them, it is impossible for him to conceive of the essence of the thing. If this is so, we cannot conceive the Creator because of our failure to conceive his qualities, they are to us like attributes of Him. We shall never conceive them because we have nothing comparable, as He is the Creator and we are created. He is incorporeal while we have bodies. He is One while we are many; He is enduring while we perish. If this is so, then we cannot conceive of Him because no thing can conceive of another thing, except there be some kind of likeness or partnership between them—a likeness40This argument makes use of Maimonides’ Guide (1—51-65).... such as that which exists between the eye and the light. For the light is white and radiant, and it has a shining glow. These three qualities are found in the sun and in every luminary; therefore, the eye can conceive of light because of this likeness that is between them. Thus the hand can sense only an organ like itself, because it is corporeal, and between one hand and the other, there is likeness, and the hand can sense everything which is warm or cold, because there is within it an element blended of cold and of warm. For with the cold quality, it can sense the cold, and with the warm quality, it can sense the heat. Similarily, it can sense everything which is moist or dry because it has the two qualities comingled. It is neither very moist nor very dry, but it is all in balance. Therefore, with its moisture it can sense every moist thing, and with its dryness it can sense every dry thing. Thus the tongue can sense things with which it has a likeness. For the tongue is moist, and therefore it can sense every moist thing, and we should not say that it can sense the dry, but rather that it senses the absence of the moist, and from that point of view, it can sense the dry. The tongue can sense the various tastes. For it is mainly blood; it is able to sense the sweet which is blood-like. We do not say that it senses the bitter, but rather that it senses the lack of sweetness, for it spreads itself and it grows moist when it touches sweetness, and it contracts itself and dries itself when it touches bitterness, and it senses the taste of all fat and oily foods, because there is within the tongue some oil. It senses every sharp tasting thing because there is within it the opposite of sweetness, and similarly the eye can sense light and colors. At first, it senses the black color because it is like itself (i.e., the pupil); it perceives white because it is its (the eyes) light. It senses the red and the green because they are compounded of these two—the dark and the light.
ואחרי שהתבאר, כי מכל דבר לא תשיג כי אם דבר שיהיה ביניהם שותפות ודמיון. נדע, כי אילו היינו משיגים תואר מתוארי הבורא יתברך, היה בינינו ובין התואר ההוא שותפות ודמיון. ועוד, אם היינו משיגים תואר מתואריו האמיתיים היינו משיגים אותו, כי אין הפרש בינו ובין כחותיו, והוצרכנו אז לומר שיש שותפות בינינו ובינו. אם כן האות האמיתי על היותו נשגב מהשגתנו הוא, מפני שאין שיתוף ודמיון בין מידותיו ובינינו, כי הוא בורא ואנחנו נבראים, והוא אין לו תחילה וסוף ואנו יש לנו תחילה וסוף, והוא קיים ואנחנו אובדים, אם כן אין דרך להשיגו. Now that it has been made clear that no thing can conceive of another thing unless there is a likeness between them, we know that if we were able to conceive of one of the descriptions of the Creator, blessed be He, there would be between us and that description a similarity and a resemblance. Moreover, if we could conceive of a true description of Him, then we would be able to conceive of Him. There is no difference between Him and His qualities. In such a case, we would be compelled to say that there is a likeness between us and Him. If this is so, then the true sign of His being too lofty for our perception is that there is no resemblance between His qualities and us, for He is the Creator and we the created. He has no beginning and no end, while we have a beginning and an end. He endures constantly, while we perish. If this is so, then there is no way of conceiving Him.
ואחרי אשר התבאר, כי אין דרך להשיגו, יהיה האות על מציאותו בהשגת מציאותו, כי העדר ידיעת מציאותו יתחייב להיותו נמצא כאשר השגת מציאותו יתחייב לבל יהיה נמצא, כי אילו נהיה משיגים אותו, תהיה מציאותו דומה למציאותינו, שהיא מקרית והיא חולפת ואובדת. אם כן מציאותו הפך מציאותינו, אם כן נאמר, כי השגת מציאותו היא מציאות האמיתית. ואחרי אשר נתבאר, כי נעדרה משכלנו מציאותו, נאמין, כי הוא האות והמופת על היותו נמצא, ואחרי אשר נשגבה ממנו חכמתו, נאמר, כי הוא האות הברור על החכמה הנכונה אשר בו, וכן אחרי אשר נעלמה מכחנו ישותו, נאמר, כי הוא אות אמת על ישותו, כי חסרון השגתנו לכל אלה הכחות הם לאות על הימצאם בבורא. ואילו היינו משיגים אותם, יהיה לאות על היותם נעדרים, כי כל מה שאנו משיגים הוא נעדר, וכל מה שתשלוט בו השגתנו הוא יוצא ליש מאין וסופו לחזור לאין. והבורא הוא בתכלית המרחק מן הענין הזה. After it has been made clear that there is no way of conceiving Him for the lack of our ability to grasp all these qualities is a sign that they are found in the Creator (Hebrew emended) for the absence of any knowledge of His existence still assumes that He does exist. Just as a concept for His existence would prove that He does not exist. For if we were able to conceive of Him, then His existence would be like our existence which is transitory, passing, and perishing. If this is so, then His existence must be the opposite of our existence. If this is so, then we must say that any concept of His existence must be of a true existence, and after it has been made clear that His existence cannot be grasped by our reason, we must believe that that is the very proof of His existence. Since His wisdom is too lofty for us, we say that this is clear proof of the true wisdom which is in Him. Thus, since His being is hidden from our powers, we say that this is true proof of His being. For the lack of our ability to grasp all these qualities is a sign that they are found in the Creator. If we could conceive of them, it would be proof that they are lacking. Whatever we comprehend (of God) is (really) the absence (of this feature) . (The Hebrew has been emended.42The first word in the Hebrew, line 2, b’hasagat, is most difficult. This phrase cannot be correct since the subsequent argument denies this principle. It is the fact that we don’t comprehend some feature of God that proves that God possesses this feature. We should translate "for the lack of our ability to grasp all these qualities is a sign that they are found in the Creator." The word b’hasagat should be read as two words, b’ee hasagat. All of the early editions have the same reading as our text. Constantinople (1520), Venice (1544, p. 49b), Cracow (1586, p. 20b), Frankfurt (1735, p. 26a). ) For everything which our perception can grasp from nothing, its end is to return to nothing. The Creator is at a vast distance from this subject.
וכשנרצה לדעת מידות הבורא יתברך, וכחותיו ותואריו, נאמר, כי הבורא הוא כלל הכל, ואחדותו היא כוללת תואריו וכחותיו ומידותיו, אם כן אין צריך לנו לחקור אלא על מציאותו לבד, כי כשיחקור אדם על כללו של דבר וידע אותו, אינו צריך לחקור על פרטיו הנכללים בתוכו, כי בידיעת הכלל ידע הפרטים, וכן הבורא, אחרי אשר אמרנו במלה כוללת, כי הוא אחד אחדות אשר לא נשיגנה נאמר, כי האחדות ההיא כוללת מציאותו וחכמתו וגבורתו וקיומו וכל כחותיו הראויים לו. והוצרכנו להאמין באחדותו מפני כחו, לבל נאמין כי הוא נחלק או מרבה. If we wish to know the attributes and powers of the Creator, blessed be He, let it be said that the Creator is the totality of everything, and His oneness includes His description, powers, and attributes. If this is true, then it is not necessary for us to search out anything except His existence. For if a man searches out the totality of anything and knows it, it is not necessary to search out the details that are contained in it. For in knowing the totality, he knows the parts. So it is in discussing the Creator. After we have said in one all-inclusive word that He is One, with a Oneness of which we cannot conceive, then we say that that Oneness includes His existence, wisdom, power, eternity, and all the qualities which are fitting for Him. We are compelled to believe in His Oneness because this quality keeps us from believing that He is divisible or many.