Sefer HaYashar
Introduction הקדמה
1 א

הקדמה.

Introduction

2 ב

נודה לאלהינו ונברך יוצרנו, אשר בראנו, ולהועיל לנפשנו קראנו. טרם היותנו, גבר חסדו עלינו, כי מאפס המציאנו, ומאין ליש הוציאנו. ויאר פניו אלינו בתורות וחוקים ומשפטים צדיקים, והודיענו ביד עבדיו הנביאים, איזה הדרך ישכון אור, לשום מחשך עינינו לאור, ללכת בדרך תורתו הטובה, אשר עץ חיים היא למחזיקים בה, ויפח באפיו נשמה, היא הנפש החכמה, לתת לפתאים ערמה, לדעת הטוב ולדבקה בו, ולהתרחק מרע ולסור מנתיבתו, והזהירנו חוקיו ומשפטיו הנחמדים, על פי שנים עדים, על פי השכל, ראשונה, ועל פי הנביאים, אחרונה, כאשר אמר בשכל (ירמיה ט) ״כי בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי״. ואמר בנביא (הושע יב) ״ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי״, לבעבור תהיה יראתו על פנינו ותורתו בין עינינו, אשר שתיהן תהיינה סיבה להשיג רצון האל וסולם לעלות אל המרכבה העליונה, ומפתח לשערי התקנה.

Let us praise our God and bless our Maker Who created us and summoned us to do that which will improve our souls. Before we came into existence, His kindness to us was great. From nothing He produced us, and He brought us forth from that which was not to that which is. He enlightened us with laws, statutes and righteous judgments. Through His servants, the Prophets, He informed us which path was luminous so that our darkness might be transformed into light, so as to convert the darkness of our eyes to light so that we may walk in the path of His goodly Torah which is a tree of life to them that take hold of it. Into our nostrils He breathed a soul, i.e., the rational soul to give wisdom to the simple, so that we might know the good and cleave to it and set a distance from evil and turn away from its path. He cautioned us through His pleasant statutes and judgment, by means of two witnesses by reason first and by the Prophets afterwards. As He says concerning understanding (Jeremiah 9:23), “But let him that glorieth glory in this that he understandeth and knoweth Me.” And it is said by the Prophet (Hosea 12:11), “I have also spoken unto the Prophets and I have multiplied visions.” (He did this) in order that our awe of Him might show forth and His Torah be set between our eyes so that both constitute the cause for attaining the will of God and the ladder upon which to ascend to the uttermost chariot and a key to the gates of the improvement of the soul.

3 ג

ועל כן חובה עלינו להודות לו על כל אשר גמלנו, והטובה אשר הנחילנו, ולשאול מאתו לעזרנו, לעשות הישר בעיניו ולהגיד גדולתו, ולהשיג תכלית השלימות בעשותנו מצוותו, כי על כן יצרנו לא לתקוה ולתועלת, כאשר אמר (איוב לה) ״אם חטאת המתפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו, אם צדקת מה תתן לו״. ואולם בראנו לכבודו ולהראות תוקף גבורתו ואין ערכו, כאשר אמר (ישעיה מג) ״כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו״. ולכן אתחנן לו להיות פעולתי לפניו רצויה, אולי יגמלני עליה כפי רצוני, לא לפי קוצר יכלתי ואוני, כי איך ישיג גדולת בוראו אנוש נבזה והלך, כי מה האדם שיבוא אחרי המלך.

Hence we are obligated to be grateful to Him for everything that He has conferred upon us and for the goodness which He has allotted us. We are also obligated to implore His help to do what is right in His eyes, to tell His greatness, and attain the utmost felicity through our performance of His Commandments. For it is for this that we were created. Not to (achieve) that which is (desirable) or useful of His own. As it is said (Job 35:6, 7), “If thou hast sinned what doest thou against Him? and if thy transgressions be multiplied what doest thou unto Him? If thou be righteous, what givest thou Him? Or what receiveth He of thy hand?” Indeed He created us (only) to show forth and serve His glory and to make manifest the force of His power and His great worth, as it is said (Isaiah 43:7), “Everyone that is called by My name whom I have created for My glory.” Therefore I entreat Him to accept my work. Perhaps He will reward me in proportion to my desire and not in accordance with the inadequacies of my capacity and performance. For how can a lowly and transitory man conceive the greatness of his Creator? For what can man do that cometh after the King? (See Ecclesiastes 2:12).

4 ד

ואני מתחיל בעזרת האל ואומר, כי ראיתי ספרים רבים ונכבדים בענין עבודת האל, כגון ספר חובות הלבבות לחסיד רבי בחיי בן בקודה, זכרונו לברכה, וספרים אחרים רבים ונכבדים, אך מקצת עניניהם עמוקים, ולא יתעסקו בהם אנשי דורנו כי אם מעט מזער, וכל לב מדעת נבער, כי התאוה מתגברת והשכל נחלש, והוא דרך חול ולא יקדש, ויצר לב האדם רע מנעוריו, ובספרים האלה לא ימסו אסוריו, ולא יירפאו מזוריו. כי כל יום ירדו למצער אנשי חסד האיתנים, וגמר חסיד ופסו אמונים, וכל איש רודף אחרי העושר והתאוה, ואחרי הכבוד והגאוה, ולבו בין שניהם כאיש שכור וכגבר עברו יין, נבהל להון איש רע עין, לא ישמע לקול מורים, ולא יאזין לתוכחות מוכיחים ומזהירים, וגם אני חוליתי כהם, אליהם נמשלתי כי קויתי בקראי ספרים הללו, אולי ייכנע לבבי הערל, והוא חזק מצור החלמיש וממקומו לא ימיש.

I begin with God’s help and say that I have seen many worthy books concerning the service of God; for example, “The Duties Of the Heart”, by the pious Bahya Ibn Pakuda, of blessed memory, and many other worthy books. However some of the matters they deal with are profound, and the people of our time with limited exception do not occupy themselves with them. Every heart is empty of knowledge; lust grows strong and reason grows weak. That is the profane path and not the sacred one, and since the inclination of man’s heart is evil, these books will not dissolve their chains nor heal their wounds. With every passing day the mighty men of piety grow fewer. There is scarcely a pious one left, and the believers are no more. Each man pursues wealth, lust, honor, and pride. The heart is pulled between them like a drunkard, like a man whom wine has overcome, a man of envious eye, confused by wealth, who does not obey teachers and does not give ear to those who warn him. I almost became ill as they. I compared to them, for I hoped when I read these books that my uncircumsized heart would be subdued, but it is stronger than flint and will not move from its place.

5 ה

וכאשר ראיתי כאבי נעכר, ושכלי ביד הבלי נמכר, אמרתי ללבבי, הלא תבקש לך מנוח אשר ייטב לך, פקח עיניך וראה ואמץ את רעיוניך, ואתה תאזור את מתניך, והכן לך צידה, בטרם בוא הפקודה, כי אין לה׳ מעצור להשיב לך מגיד משנה, ולשום בפיך דבר ובלשונך מענה, ואל תבטח על אשר חיברו קדמוניך, אשר היו לפניך, רק על אשר יחברו רעיוניך, כי לא ידע נגע לברך זולתך, ועל כן לא ירפא בלתך מחץ מכתך, כאשר אמר המשורר, איכה ישובון הפתאים מחטא, אם לא יהא מהם לנפשם גוער.

As I beheld my pain grow more and more vile and my reason was sold as slave to my vanity, I said to my heart, “Will you not seek for yourself a rest which will be good for you. Open your eyes. See and strengthen your thoughts; gird your loins; prepare provisions for yourself before the reckoning comes, for there will be no opportunity for a second plea to put other words in your mouth and give another answer to your tongue. Do not rely on what those who have come before you composed, but only on what your own thoughts composed, for the wound of your heart will not recognize any healing except your own; no other person will recognize the wound of your heart. There is no one to save you, to heal your wounds, as the poet says, “ ‘How can simpletons repent of their sins if they do not have someone to draw forth their souls?’ ”

6 ו

לבי, לבי, שא נא עיניך לשמים והתבונן נוראותיהם, והמאורות וממשלותיהם, וההרים ומוסדותיהם, והארצות ויושביהם, ושים לכך לדעת מי בראם וסידרם בחכמה. ואחרי כן התבונן סוד בריאותיהם, מאין ולמה נבראו, והתבונן בחידושי העולם ומקריו, גם בחסדי הבורא וטובתו וחמלתו, והתבונן בחידושי העולם האבד הזה, הדומה לקיקיון שבין לילה היה ובין לילה אבד, ושים בין עיניך היותו חרדתו, ומעמד הדין ומבוכתו, ועונש משפטו ושואתו והיו הדברים האלה ערוכים לפניך, ואל יסורו מנגד עיניך, כי אז תתעורר נפשך לעמוד בין נתיב החכמה, תקוה ואימה, וימשיכוך לעבודת הבורא האהבה והיראה, ובשתיהן תשיג תכלית רצונך וחפצך, וכל אחת מהן מבור שאון תרצך, ואם תשקוד עליהן ייפתחו לך שערי התקוה והישע, ויצילוך ממעמקי הפשע, ויהיו לך למזכרת, אם תשכח יזכירוך, ואם תישן יעירוך, ואם תשגה יזהירוך. ובזה יהיה לך שכר טוב בעמלך, ולא יאבד גמולך. וכאשר יועילך החיבור הזה, יועיל לכל איש אשר צידו כצידך וחילו כחילך. ואם החכמים והחסידים לא יהיו צריכים אליו אולי אדם תועה מדרך השכל ימצאנו, וכאשר אל לבו ישיבנו, אולי משינת סכלתו יעירנו, ויהיה לך שכר טוב, כאשר אמר בחיר אלהים, דוד המלך, עליו השלום (תהלים נא) ״אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו״.

My soul, my soul. Lift up your eyes to the heavens and contemplate their awesome wonders, luminaries, and their dominions, the mountains and their foundations, the lands and their inhabitants. Set your heart to know Who created them and ordered them wisely After that, consider the secret of their creation from that which was not and to what end they were created. Seek to understand the events and occurrences of the world and its happenings, as well as the benevolence of the Creator, His goodness and compassion. Seek to understand the events of this transitory world which is like a gourd which appeared over-night and perished over-night. Set between your eyes His being, His worth, the ordeal of His judgment, the retributions of His just decree. Set these things before you so that they will not be swerved from your attention; then your soul will be aroused so as to stand upon the path of wisdom, hope, and dread. Let love and reverential fear draw you towards the worship of the Creator. Both of these will enable you to attain your utmost goal and desire, while each will serve to preserve you from the pit of confusion. If you dwell upon them with diligence, they will open to you the gates of hope and salvation and save you from the depths of sin. They will serve you as tokens of remembrance. If you forget they will remind you, if you sleep they will arouse you, if you err they will warn you. With this you will then find a bountiful reward for your labor. You will not lose your just reward. Just as this work will help you, it will help every man whose provisions are like yours and whose equipment is like yours. Although the wise and the pious may not need this work, perhaps a wanderer from the true path may find help therein if he truly meditates upon it; perhaps it will rouse him from his foolish sleep, and you will receive a bountiful reward as King David, the Chosen of God, may peace be upon Him said: (Psalms 51:15), “Then will I teach transgressors Thy ways; And sinners shall return unto Thee.”

7 ז

ובראותי כי היא העצה הטובה ולאל קרובה, חשתי ולא התמהמהתי לבקש את אשר יועילני, מיד שאול יגאלני, וממעמקי שאול ימשני. ונערתי חצני, וחיברתי ענינים, אשר בם יוסיפו לקח המשכילים, ויבינו דעת הכסילים. וכל המתבונן בהם יכיר סודות עבודת האל ויעלה בהם למעלה העליונה, אשר שם נוה הנשמות הטהורות ויעבור על לבו כל אשר יש לו לפרוע לבעל חובו. ויזכור יום המר והנורא, אשר לא ימצא בו עזרה. ואולי בעת ישים אל לבו הענינים האלה יקנא במעלות החסידים, ותמשכהו הקנאה להידמות אליהם ולעשות כמעשיהם. ולא עזבתי ענין מכל הענינים, אשר בהם ייכנעו הלבבות, וירגזו שאנני המחשבות, מכל אשר ידעתי, ומפי החכמים שמעתי, אשר לא שמתי בספר הזה. וקראתי שמו ספר הישר, אשר דרך עבודתו לפני האל יישר, ועץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר.

And when I saw that this was the best counsel and close to God, I hastened and did not seek to delay to seek what would help me and would rescue me from Sheol and would draw me forth from its depths. I bestirred myself and composed topics, matters which had a portion of wisdom to those already wise and will be understood by those who are simple. All who consider these matters will recognize the secrets of the worship of the Creator and will be elevated with them to the highest rank where dwell the pure souls. He will think upon all the obligations that he must pay to his Creator. He will remember that bitter and terrifying day when no help will be available to him. And perhaps then he will pay careful attention to these topics. He will envy the qualities of the pious, and this envy will attract him towards emulating them and their deeds. In this book I have not neglected any topic which I know and what I have learned from the wise which might subjugate souls and provoke those whose minds are peaceful. I have called its name the, “Book Of The Righteous”, because it will change and bring one to the right way, to the service of God, making it a tree of life to all who take hold of it, and happiness will be the lot of those who support it.

8 ח

והאל המגלה תעלומים, ומרנין לשון אלמים, יהיה עם פי בהטיפי, ויישיר רעיוני והגיוני, וישמור דרכי מחטוא בלשוני, וישים בפי דברי נכונה, וינחני במעגלי צדק ואמונה, ככתוב (תהילים כג) ״נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו״.

May God Who reveals that which is hidden (and Whose power can) cause the dumb to sing be with my tongue when I speak. May He guide my thoughts and discourses and guard me from sinning with my tongue. May He place in my mouth words that are true and certain. May He guide me in paths of righteousness and faithfulness, as it is said (Psalms 23:3), “He restoreth my soul; He guideth me in paths of righteousness for His Name’s sake.”

9 ט

וחילקתי הספר הזה לשמונה עשר שערים.

I have divided this book into 18 chapters.