Mitzvah 610 תר״י
1 א

שלא להוציא דמי מעשר שני אלא באכילה ושתיה - שלא להוציא דמי מעשר שני אלא בצרכי אכילה ושתיה, ועל זה נאמר (דברים כו, יד) ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יי אלהי, כלומר, לא הוצאתי ממנו בדבר שאינו מקיים את הגוף.

To only expend monies of the second tithe for eating and drinking: To only expend monies of the second tithe for the needs of eating and drinking. And about this is it stated (Deuteronomy 26:14), "and I did not give from it to the dead; I have heeded to the voice of the Lord, my God" - meaning to say, "I have not expended from it for a thing that does not sustain the body."

2 ב

בשרש מצות מעשר שני שכתבתי בסדר ראה אנכי (מצוה תעג) תבין טעם הענין, למה נצטוינו שלא להוציאו כי אם בצרכי אכילה ושתיה, ולא נוכל להוציאו אפילו לקנות בו כלי כסף וזהב או עבדים ושאר הדברים, וקחנו משם.

You will understand the reason of the matter, of why we were commanded to only expend it for the needs of eating and drinking and we cannot expend it even to acquire silver and gold vessels or slaves or other things, from what I wrote in the Order of Reeh about the root of the commandment of the second tithe (Sefer HaChinukh 473) - take it from there.

3 ג

מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (מעשר שני פ''ב, מ''א), שמתר להוציאו בדברים שיסוך גופו בהם, שהסיכה בכלל אכילה ושתיה, דכעין מזון היא, לחזק הגוף ולהועילו. ומה שאמרו (רמב''ם מעשר שני פ''ג ה''י), שאסור להוציא דמיו בשום דבר אחר, חוץ מאכילה ושתיה וסיכה, ואפילו יהיה דבר מצוה. ולשון ספרי שלא לקחתי ממנו ארון ותכריכין. ואמרו זכרונם לברכה (מעשר שני פ''א, מ''ז), שכל זמן שהוציא ממנו כלום לשום דבר, חוץ מאכילה ושתיה וסיכה, שתשלום זה הוא שישלם מעות כנגדן ויאכל מהן בירושלים צרכי סעדה, ומן הדומה דכיון שיש בו תשלומין אין בו חיוב מלקות. ויתר פרטיה מבארין במסכת מעשר שני.

From the laws of the commandment is that which they, may their memory be blessed, said (Mishnah Maaser Sheni 2:1) that it is permitted to expend on things with which he can anoint his body - as anointing is included in eating and drinking, since it is similar to nourishment, to strengthen and benefit the body. And [also] that which they said (Mishneh Torah, Laws of Second Tithes and Fourth Year's Fruit 3:10) that it is forbidden to expend its monies upon anything besides eating, drinking and anointing, and even if it is for the matter of a commandment - and the language of Sifrei Devarim 303 is "That I did not buy from it a coffin and a shroud." And they, may their memory be blessed, [also] said (Mishnah Maaser Sheni 1:7) that any time that he expended anything except for eating, drinking and anointing, the repayment for it is that he should spend money corresponding to it and eat the needs of a meal with it in Jerusalem. And it appears that since there is repayment for it, there is no liability for lashes. [These] and the rest of its details are elucidated in Tractate Maaser Sheni.

4 ד

ונוהג אסור זה בזכרים ונקבות בזמן הבית, כי אז היו לנו מעשרות דאוריתא. והעובר על זה והוציא בזמן ההוא מעות מעשר שני בשום דבר, חוץ מאכילה ושתיה וסיכה עבר על לאו, ומשלם מכיסו דמים כמותם, ולוקח מהם צרכי אכילה ואוכלן בירושלים כמו שאמרנו.

And this prohibition is practiced by males and females at the time of the [Temple], since we then had tithes from Torah writ. And one who transgresses this and expended monies of the second tithe on anything except for eating, drinking and anointing at that time has violated a negative commandment and pays money [of the same amount] from his wallet, and buys the needs of eating from it and eats them in Jerusalem, as we said.