Mitzvah 61 ס״א
1 א

מצות בית דין לדון בדין מפתה - לדון בדין מפתה, כלומר מי שפתה בתולה שנדון אותו כמשפטו הכתוב עליו בפרשה, שנאמר (שמות כב טו) וכי יפתה איש בתולה וגו'. וענין הפתוי הוא, שאומר לה דברים של שקר או של אמת עד שתתרצה אליו. (עי' רמב''ן עה''ת שם)

The commandment on the court to judge the case of a seducer: To judge the case of a seducer - meaning to say one who seduces a virgin – that we should judge him according to his statute that is written about him in the section, as it is stated (Exodus 22:15), "And if a man seduces a virgin, etc." And the matter of seduction is that he tells her things that are false or [even] true until she gives in to him.

2 ב

שרש הדין ידוע. ואל תתמה כאן בהיות כל כבודה בת מלך פנימה (תהלים מה יד) נמכרת לבועל בחמשים כסף, בין עשירה, בין עניה, שאין הקנס רק דמי הנאת השכיבה בלבד, אבל מצד אחר חיב השוכב אותה לתת בשת ופגם לפי יחוסה וחשיבותה, וכל מצות השם יתברך אמונה.

The root of the commandment is well-known. And do not wonder here – since 'all of the honor of the king's daughter is inside' (Psalms 45:14), [how is it that] she is sold to the [seducer] for fifty silver pieces, whether she is wealthy or whether she is poor? As the penalty is only the value of the enjoyment of laying [with her] alone. But from another angle, the one who lays with her is liable to give [the money] of embarrassment and damage according to her lineage and her importance. And all the commands of God, may He be blessed, are faithful.

3 ג

דיני המצוה, כתב הרמב''ם זכרונו לברכה, (נערה בתולה א ב) כל שבעיר, בחזקת פתוי עד שיעידו עדים שהוא אנס, וכל שבשדה בחזקת אנס. ואמרו זכרונם לברכה (כתובות לט, א) שנשואי מפתה תלויים ברצון האב והבת והמפתה. ואם כנסה, אין שם קנס. ודין כהן גדול שפתה או אנס, ודין קנס בנבעלה כדרכה, וזמן (שם כט, א) הקנס אינו אלא משלש שנים עד שתבגר, ומה שכתב לאביה דוקא לאביה, אבל אין לה אב אין דין קנס עליה, דפתוי מדעתה הוא, מה שאין כן באנס, וכמו שנכתב במקומו בעזרת השם. והנשים שאין להן קנס ועשר הן, ויתר פרטיה, מבארים בפרק שלישי ורביעי מכתבות (ה' נערה בתולה א)

The laws of the commandment: Rambam, may his memory be blessed, wrote (Mishneh Torah, Laws of Virgin Maiden 1:2) [that] anything that is in the city is assumed to be seduction until witnesses testify that it was rape, and anything that is in the field is assumed to be rape. And they, may their memory be blessed, said (Ketuvot 39a) that the marriage of a seducer is dependent upon the will of the father, the daughter and the seducer. And if he marries her, there is no penalty. The law of the High Priest who seduced or raped; the law of the penalty when intercourse was in its way; that the time of the penalty is only from three years until she becomes an adult; [that] that which is written, "to her father," [means] specifically to her father, but if she does not have a [living] father, there is no law of penalty towards her - as seduction is with her consent, which is not the case with rape, as we we will write in its place with God's help; and the women that do not have a penalty and they are ten; and the rest of its details - are [all] elucidated in the third and fourth chapter of Ketuvot (see Mishneh Torah, Laws of Virgin Maiden 1)

4 ד

ונוהגת בכל מקום שיש בית דין סמוכין, שאין דנין דיני קנסות אלא בסמוכין. והעובר עליה ולא עשה דין זה, בטל עשה.

And [it] is practiced in every place that there is a court of ordained judges, as we only judge cases of penalties with ordained judges. And one who transgresses it and does not fulfill this law has violated a positive commandment.