Mitzvah 546 תקמ״ו
1 א

מצות מעקה - להסיר המכשולים והנגפים מכל משכנותינו, ועל זה נאמר (דברים כב ח) ועשית מעקה לגגך. והענין הוא שנבנה קיר סביב הגגות וסביב הבורות והשיחין ודומיהן, כדי שלא תכשל בריה לפל בהם או מהם, ובכלל מצוה זו, לבנות ולתקן כל כתל וכל גדר שיהיה קרוב לבוא תקלה ממנו, וזה שהזכיר הכתוב לגגך דבר הכתוב בהווה ולשון ספרי ועשית מעקה מצות עשה (עי' ספהמ''צ להרמב''ם עשה קפד).

The commandment of a parapet: To remove stumbling blocks and obstacles from our dwelling places, and about this is it stated (Deuteronomy 22:8), "and you shall make a parapet for your roof." And the matter is that we should build a wall around the roofs and around the pits and the ditches and that which is similar to them, so that no creature should stumble to fall in them or from them. And included in this commandment is to build and fix every wall and fence from which it is likely that there come a mishap from it. And that which verse mentioned "for your roof," is [because] the verse spoke in the present (using the most common example). And the language of Sifrei is "'And you shall make a parapet' is a positive commandment" (see Sefer HaMitzvot LaRambam, Mitzvot Ase 184).

2 ב

משרשי המצוה. לפי שעם היות השם ברוך הוא משגיח בפרטי בני אדם ויודע כל מעשיהם, וכל אשר יקרה להם טוב או רע בגזרתו ובמצותו, לפי זכותן או חיובן. וכענין שאמרו זכרונם לברכה (חולין ז, ב), אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, אף על פי כן צריך האדם לשמר עצמו מן המקרים הנהוגים בעולם, כי האל ברא עולמו ובנאו על יסודות עמודי הטבע, וגזר שתהיה האש שורפת והמים מכבין הלהבה, וכמו כן יחייב הטבע, שאם תפל אבן גדולה על ראש איש שתרצץ את מחו, או אם יפל האדם מראש הגג הגבוה לארץ שימות, והוא ברוך הוא חנן גופות בני אדם ויפח בהם נשמת חיים בעלת דעת, לשמר הגוף מכל פגע, ונתן שניהם, הנפש וגופה בתוך גלגל היסודות, והמה ינהגום ויפעלו בם פעלות, ואחר שהאל שעבד גוף האדם לטבע, כי כן חיבה חכמתו מצד שהוא בעל חומר צוהו לשמר מן המקרה, כי הטבע שהוא מסור בידו יעשה פעלתו עליו אם לא ישמר ממנו.

It is from the roots of the commandment [that is is] since even though God, may He be blessed, supervises the details of people's [lives] and knows all of their deeds, and [that] everything that happens to them - good or bad - is through His decree and His commandment according to their merit or their guilt, and like the matter that they, may their memory be blessed, said (Chullin 7b), "A man does not [so much as] bruise his finger below (i.e. on earth), unless it is announced about him from above (in Heaven)"; nonetheless a person must guard himself from the accidents that are customary in the world. As God created His world and built it upon the foundations of the principles of nature and decreed that fire should burn and that water puts out the flame. And so too, nature requires that that if a large stone falls on the head of a man, that it will smash his brain; or that if a person falls from the top of a high roof to the ground, that he will die. And He, may He be blessed, graced the bodies of people and blew into them a living soul with a mind, to protect the body from all incidents, and [then] placed the two of them - the soul and the body - within the sphere of the [natural] elements, and [these elements] will move them and act upon them. And since God subjugated the human body to nature - as so did His wisdom require - from the angle of its being physical, He commanded him to guard [himself] from an accident. As nature, to which he is subjugated, will act upon him if he does not guard himself from it.

3 ג

ואמנם יהיו קצת מבני אדם אשר המלך חפץ ביקרם, לרוב חסידותם ודבקות נפשם בדרכיו ברוך הוא, המה החסידים הגדולים אשר מעולם אנשי השם, כמו האבות הגדולים והקדושים והרבה מן הבנים שהיו אחריהם, כמו דניאל חנניה מישאל ועזריה ודומיהם, שמסר האל הטבע בידיהם, ובתחלתם היה הטבע אדון עליהם, ובסופן לגודל התעלות נפשם נהפך הוא, שהיו הם אדונים על הטבע, כאשר ידענו באברהם אבינו שהפילוהו לכבשן האש ולא הוזק, וארבעת (ושלשת) החסידים הנזכרים, ששמו אותם לגו אתון נורא יקידתא ושער ראשהון לא אתחרך. ורוב בני אדם בחטאם לא זכו אל המעלה הגדולה הזאת, ועל כן תצונו התורה, לשמור משכנותינו ומקומותינו, לבל יקרנו מות בפשיעותנו, ולא נסכן נפשותנו על סמך הנס, ואמרו זכרונם לברכה (תורת כהנים אמור פרשתא ח), שכל הסומך על הנס אין עושין לו נס. ועל הדרך הזה תראה רוב עניני הכתובים בכל מקום, כי גם בהלחם ישראל מלחמת מצוה על פי השם, היו עורכין מלחמתן ומזינים עצמן ועושין כל ענינם, כאלו יסמכו בדרכי הטבע לגמרי, וכן ראוי לעשות לפי הענין שזכרנו, ואשר לא יחלק על האמת מרע לב יודה בזה.

However there will a few people that 'the King will desire their glory,' due to their great piety and the clinging of their souls to His ways, may He be blessed - these are the great pious ones 'who were of old, the men of fame,' like the great and holy forefathers and many of the sons that were after them, such as Daniel, Channiah, Mishael, Azariah and those similar to them, to whom God delivered nature into their hands. And at their start, nature was master over them and at their end - due to the greatness of the elevation of theirs souls - 'it was reversed,' as they were the masters over nature. As we know with Avraham, our father, that they dropped him into the fiery furnace and he was not injured; and [with] the four (and [with] the three) pious ones mentioned that they placed 'into the burning fiery furnace [...] and [not] a hair on their head was singed.' But most people have not merited this great level due to their sins, and therefore the Torah commands us to guard our dwelling places and our locales, lest death encounter us in our negligence. And we should not endanger our souls by reliance upon miracles; and they, may their memory be blessed, said (Sifra, Emor 8) that a miracle is not performed for anyone who relies on a miracle. And according to this approach will you see most matters written in every place. Since even in Israel's fighting of a war commanded by the word of God, they would [still] organize their war and equip themselves and do all of the [required] matters, as if they were completely relying on natural processes [to win the war]. And so is it fitting to do according to the matter that we mentioned. And the one who does not argue with the truth from a perverse heart will concede this.

4 ד

מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (סוכה ג א), שאין חיוב המעקה אלא בבית שיש בה דירה. אבל בית האוצרות ובית הבקר וכיוצא בהן, וכל בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המעקה, וכן בתי כנסיות ובתי מדרשות, לפי שאינן עשויין לדירה. ומה שאמרו זכרונם לברכה, שאם היתה רשות הרבים גבוהה מגגו אין זקוק למעקה, שנאמר כי יפל הנופל ממנו, ולא בתוכו, ושעור גבה מעקה עשרה טפחים.

From the laws of the commandment is that which they, may their memory be blessed, said (Sukkah 3b) that the obligation of a parapet is only in a house that is being used as a residence, but a storehouse or a barn and similar to them [as well as] any house that does not have four square ells is exempt from [requiring] a parapet. And so [too] synagogues and study halls, because they are not made for residence. And [also among its laws is] that which they, may their memory be blessed, said that if the public domain is higher than his roof, it is not in need of a parapet, as it is stated, "if the faller should fall from it" - and not into it. And the measurement of the height of the parapet is ten hand-breadths.

5 ה

והרבה דברים אסרו זכרונם לברכה (רמב''ם הל' רוצח פי''א הל' ה ז) כדי להשמר מן הנזקים ומן המקרים הרעים, שאין ראוי לו לאדם שיש בו דעה, לסכן בנפשו, ועל כן ראוי שיתן לבו לכל הדברים שאפשר להגיע לו נזק בהם, והעובר עליהם חייב מכת מרדות דרבנן, מהן מה שאמרו שלא יניח אדם פיו על הסילון וישתה, וכן לא ישתה מן הנהרות והאגמים שמא ישתה עלוקה, ואסרו (חולין י, א) מים מגלין מפני חשש, שלא ישתה מהן הרחש בעל הארס, ושעור גלויין כדי שיצא הרחש מאזן כלי וישתה. ואמרו בענין זה, שיש משקין שיש בהן משום גלוי ומהן שאין בהם משום גלוי. ומחשש (רמב''ם שם פי''ב הל' ב, ד) זה בעצמו אסרו נקורי תאנים וענבים ורמונים וקשואין ודלועין והמלפפונות, אפילו הן ככר, ודרך כלל כל פרי שיש בו לחה ונמצא נשוך אמרו שהוא אסור. וכמו כן אסרו שלא יתן אדם מעות לתוך פיו שמא יש עליהן רוק יבש של מוכה שחין, או מצורעין, או זיעה, שכל זיעת אדם היא סם המות חוץ משל פנים. ויתר פרטיה מבוארין בבבא קמא ובמקומות מסנהדרין ובשקלים ירושלמי פרק ראשון [הלכות רוצח ושמירת נפש פי''א].

And they, may their memory be blessed, forbade many things (see Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 11:5 and 7) in order to guard ourselves from injuries and bad accidents, as it is not fitting for a person who has intelligence to endanger himself. And therefore it is fitting that he should put into his mind all of the things that can possibly result in injury. And the one who transgresses [these prohibitions] is rabbinically obligated in [getting] lashes of rebellion. From these [prohibitions] is what they said that a person should not place his mouth under the drainpipe and drink, lest he drink a leech. And they [also] forbade (Chullin 10a) uncovered waters because of the concern, that a poisonous [snake] not have drunk from it. And the measurement of it is [the amount of time] required for the [snake] to come out from the edge of the vessel and drink. And they said about this matter that there are liquids that are susceptible to [the concern] of being an 'uncovered' [liquid] and there are those that are not susceptible to being an 'uncovered' [liquid]. And from this concern itself, they forbade gnawed figs, grapes, pomegranates, squash, pumpkins and cucumbers - even if they are [many] (see Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 12:2 and 4). And they said that all fruits that have moistness and are found to be bitten are forbidden. And so too did they forbid that a person not put coins into his mouth, lest there is dry spit of one infected with [skin diseases] upon them - or that there be sweat [upon them], since the sweat of a person is a death potion, except for that from the face. And the rest of its details are elucidated in Bava Kamma and in sections of Sanhedrin and in Yerushalmi Shekalim 1 (see Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 11).

6 ו

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות, והעובר על זה ומניח גגו או בורו בלא מעקה בטל עשה זה, וגם עבר על לאו דלא תשים דמים בביתך, כמו שנכתוב בסדר זה (מצוה תקמז) בעזרת השם.

And this commandment is practiced in every place and at all times by males and females. And one who transgresses it and leaves his roof or his pit without a parapet has violated this positive commandment and also violated the negative commandment of "you shall not place blood in your house" - as we will write in this Order (Sefer HaChinukh 447), with God's help.