Mitzvah 435 תל״ה
1 א

להשבע בשמו יתברך באמת - להשבע בשמו ברוך הוא בעת שנצטרך להחזיק ולקים דבר או להרחיקו, לפי שיש בזה גדלה בחקו יתברך, והגבורה והרוממות, ועל זה נאמר (דברים י כ) ובשמו תשבע, ובבאור אמרו זכרונם לברכה (שבועות לה, ב) אמרה תורה השבע בשמו, ואמרה תורה אל תשבע, כלומר כי כמו שהשבועה שאינה צריכה היא נמנעת והיא מצות לא תעשה, כן השבועה בעת הצרך, היא חובה והיא מצות עשה, ולפיכך, אין נשבעין לעולם בשום דבר מכל הנבראים, ואמרו זכרונם לברכה (סנהדרין סג, א), כל המשתף שם שמים לדבר אחר נעקר מן העולם. ואמנם זה נאמר, במי שמכון להשבע באותו דבר מן הנבראין לבד, אבל הנשבע בשמים או בשמש ובירח לכונת האדון שעליהם שבראם, זה אינו בכלל האסור כלל, ותמיד נראה שנשבעין כן בכל גבול ישראל.

To swear in His name, may He be blessed, truthfully: To swear in His name, blessed be He, at the time that we need to strengthen or establish a thing or to distance it; as with this is there aggrandizement of His statute, may He be blessed, and [of] the Power and the Loftiness. And about this is it stated (Deuteronomy 10:20) "and in His name shall you swear." And in the explanation, they, may their memory be blessed, said (Shevuot 35b), "The Torah stated, 'Swear in His name,' and the Torah said, 'Do not swear in His name'" - meaning to say, [just] like an oath that is not needed [should] be prevented, and that is a negative commandment; so too is an oath at a time that it is needed an obligation, and that is a positive commandment. And therefore we do not ever swear in [the name of] any thing of all the creatures. And they, may their memory be blessed, said (Sanhedrin 63a), "Anyone who combines the name of [God] with something else is uprooted from the world." However this is said about one who intends to swear in that thing of the creatures by itself; but one who swears in the heavens or in the sun or in the moon, with the intention of the Master above them that created them - that is not included in the prohibition at all. And we always see that we swear like this in all of the borders of Israel.

2 ב

משרשי המצוה, כי בהיותנו מקימים דברינו בשמו הגדול תתחזק בלבנו האמונה בו והשגחתו עלינו ועל כל דברינו, וזה דבר ברור.

It is from the roots of the commandment that in our establishing our words in His great name, the faith in Him and His supervision over us and over all our words are strengthened in our hearts. And that is a clear thing.

3 ג

ובדיני מצות השבועות והנדרים. הארכתי בהם הרבה בסדר ''וישמע יתרו'' (מצוה ל) [יו''ד סימן רלז].

And I have written at great length about the laws of the commandment of oaths and vows in the Order of Vayishma Yitro (Sefer HaChinuch 30) (See Tur, Yoreh Deah 237).

4 ד

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות, והעובר על זה ולא רצה להשבע בשמו לעת הצרך בטל עשה זה, לדעת הרמב''ם זכרונו לברכה, אבל הרמב''ן זכרונו לברכה כתב (מ''ע ז ובפי' לדברים ו יג) שאין השבועה בשמו גם בעת הצרך מצות עשה כלל, כי אם רשות גמורה, שאם נרצה נשבע, ואם לא נרצה להשבע לעולם אין בכך כלום, וגם כי יש במניעה מהשבועה מצוה, וכענין שאמרו במדרש רבי תנחומא (מטות א) אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל לא תהיו סבורים שהתר לכם להשבע בשמי אפילו באמת, אלא אם כן יהיו בך כל המדות האלה את יי אלהיך תירא, ואותו תעבוד, ובו תדבק. ואחר כך ובשמו תשבע. ואם נרצה נוכל לומר שיבוא ובשמו תשבע לתן עשה ולא תעשה לנשבע בשם עבודה זרה, כלומר, בשמו תשבע ולא בשם אלהים אחרים. וענין מה שאמרו זכרונם לברכה (תמורה ג ב), שנשבעים לקים המצוה כבר כתב הרב זכרונו לברכה, כי מ ובו תדבק נפקא לן.

And it is practiced in every place and at all times by males and females. And one who transgresses this and does not want to swear in His name at a time it is needed has violated this positive commandment, according to Rambam, may his memory be blessed. But Ramban, may his memory be blessed, wrote (on Mitzovt Ase 7; Ramban on Deuteronomy 6:13) that an oath in His name [even] at a time of need is not a positive commandment at all; that if we want, we swear, and if we do not want to ever swear, there is no [problem] with this. And there is also a commandment in the prevention from an oath, like the matter that they said in Midrash Tanchuma, Matot 1, "The Holy One, blessed be He, said to them, 'Do not reason that it is permitted to you to swear in My name even truthfully unless there is all of these characteristics with you: "The Lord, your God, you shall fear, and to Him shall you cling." And afterwards, "and in His name shall you swear."'" And if we want, we can say that "and in His name shall you swear" comes to give a positive commandment [alongside the] negative commandment on the one who swears in the name of idolatry; meaning to say, in His name should he swear and not in the name of other gods. And the teacher (Ramban), may his memory be blessed, already wrote about the matter that they, may their memory be blessed, said (Temurah 3b) that we swear to perform a commandment, that we derive it from "to Him shall you cling."