Mitzvah 434 תל״ד
1 א

להדבק בחכמי התורה - שנצטוינו להתחבר ולהתדבק עם חכמי התורה, כדי שנלמד מהם מצותיה הנכבדות, ויורונו הדעות האמתיות בה שהם מקבלים מהם, ועל זה נאמר (דברים י, כ) ובו תדבק, ונכפל הצווי במקום אחר, שנאמר ולדבקה בו. (שם יא, כב) ואמרו זכרונם לברכה (כתובות קיא, ב), וכי אפשר לו לאדם להדבק בשכינה, והא כתיב כי יי אלהיך אש אוכלה הוא (דברים ד, כד) ? אלא הדבק לתלמידי חכמים ולתלמידיהם כאלו נדבק בו ברוך הוא, ומזה למדו רבותינו זכרונם לברכה לומר, שכל הנושא בת תלמיד חכם והמשיא בתו לתלמיד חכם ומהנהו מנכסיו כאלו נדבק בשכינה. ועוד דרשו בספרי (פיסקא דללכת בדרכיו), ולדבקה בו למוד דברי אגדה שמתוך כך אתה מכיר מי שאמר והיה העולם.

To cling to Torah sages: That we were commanded to associate [with] and cling to Torah sages, so that we learn its glorious commandments from them, and they teach us the true opinions - which are received through them - about it. And about this is it stated (Deuteronomy 10:20), "to Him shall you cling." And the command is repeated in another place, as it is stated (Deuteronomy 11:22), "and to cling to Him." And they, may their memory be blessed, said (Ketuvot 111b), "And is it possible for a person to cling to the Divine Presence - and behold it is written (Deuteronomy 4:24), 'For the Lord, your God, is a consuming fire'? Rather, one who clings to the Torah scholars and their students is as if he clings to Him, Blessed be He." And from this, our Rabbis, may their memory be blessed, learned that anyone who marries the daughter of a Torah scholar, or marries his daughter to a Torah scholar or who gives benefit from his property to a Torah scholar is as if he clings to the Divine presence. And they also expounded in Sifrei Devarim 49, "'And to cling to Him' - study the words of aggadah (the homiletical teachings, as through this, you will recognize the One who spoke and the world came into being."

2 ב

שרש המצוה נגלה הוא, כדי שנלמד לדעת דרכי השם יתברך.

The root of the commandment is revealed - so that we learn to know the ways of God, may He be blessed.

3 ג

ודיני המצוה, כבר כתבתי קצתן [הלכות דעות פ''ו].

I have already written some of the laws of the commandment (see Mishneh Torah, Laws of Human Dispositions 6).

4 ד

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים, וגם הנקבות מצוה עליהן גם כן לשמע דברי חכמים, כדי שילמדו לדעת את השם. והעובר על זה ואינו מתחבר עמהם וקובע בלבו אהבתם ומשתדל בטובם ותועלתם בעתים שיש ספק בידו לעשות כן מבטל עשה זה, וענשו גדול מאד, כי הם קיום התורה ויסוד חזק לתשועת הנפשות, שכל הרגיל עמהם, לא במהרה הוא חוטא, והמלך שלמה אמר (משלי יג, כ) הולך את חכמים יחכם. ורבותינו זכרונם לברכה אמרו (אבות פ''א מ''ד), הוי מתאבק בעפר רגליהם. והרמב''ן זכרונו לברכה כתב (בהשגותיו לספה''מ מצות עשה ז') כי עקר מצוה זו, היא להשבע בשמו ברוך הוא לקים מצוה, והראיה ממה שאמרו בתמורה (ג, ב) מנין שנשבעים לקים המצוה? שנאמר (תהלים קיט קו) נשבעתי ואקימה לשמור משפטי צדקך. והשיבו שם ההוא מ ובו תדבק נפקא וכו' כמו שבא שם.

And this commandment is practiced in every place and at all times by males. And it is also a commandment upon females to listen to the words of [Torah] sages, so that they will learn to know God. And one who transgresses it and does not associate with them and fix their love in his heart and strive for their good and their benefit at times when he has the ability in his hand to do so, has violated this positive commandment. And his punishment is very great, as they are [essential for] the existence of the Torah and a strong foundation for spiritual salvation; as anyone who is with them often will not sin quickly. And King Shlomo stated (Proverbs 13:20), "He who walks with the wise becomes wise." And our Rabbis, may their memory be blessed, said (Avot 1:4), "Become dirty in the dust of their feet." And Ramban, may his memory be blessed, wrote (in his glosses to the Sefer HaMitzvot, Mitzvot Ase 7) that the essence of this commandment is to swear in His name, blessed be He, to fulfill a commandment. And the proof is from that which they said in Temurah 3b, "From where [do we know] that we swear to fulfill a commandment? As it is stated (Psalms 119:106), 'I have sworn to keep Your just statutes.'" And they answered there that it is derived from "to Him shall you cling," as it appears there.