Mitzvah 427 תכ״ז
1 א

לא להתחתן בעובדי אלילים - שלא נתחתן עם האמות, וכתב הרמב''ם זכרונו לברכה (מאיסורי ביאה יב א) לא עם שבעה עממים ולא עם שאר האמות, שנאמר (דברים ז ג) ולא תתחתן בם. וענין החתנות הוא, שיתן בתו לבנו או בנו לבתו, וכמו שבאר הכתוב (שם) בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך. וכל שכן המזדוג עמהם, שהוא בעצמו בכלל האסור, ואמרינן במסכת עבודה זרה (לו, ב) דרך חתנות אסרה תורה, ואף על פי שהכתוב הזה דלא תתחתן בשבעה עממים הוא דכתיב ובגרותן דוקא, והכי משמע להו לרבנן שאמרו בגמרא (יבמות עו, א) בגרותן אית להו חתנות, בגיותן לית להו חתנות, במה שחזר הכתוב בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך ירבה שבעה עממים וכל שאר האמות באסור אף בגיותן, אבל שבעה עממין נאסרו אף בגרותן לפי שהיו עקר עבודה זרה ויסודה הראשון, ושאר עממין מתרין בגרות, ואסור זה יהיה דוקא כשהוא מיחדה לו לאשה, אבל הבא על הגויה דרך מקרה, כאדם שבא על זוגתו שלא בפרהסיא, אין בזה אלא אסור דבריהם, והוא אסור נשג''ז (נדה, שפחה, גויה, זונה). המזכר בעבודה זרה (שם).

To not marry with idolaters: That we should not marry with the nations - and Rambam, may his memory be blessed, wrote (Mishneh Torah, Laws of Forbidden Intercourse 12:1), "Not with the seven nations and with the other nations" - as it is stated (Deuteronomy 7:3), "You shall not marry with them." And the matter of marriages is that he give his daughter to [the idolater's] son or his son to his daughter, and as the verse elucidates, "you shall not give your daughter to his son, and his daughter you shall not take for your son." And all the more so one who mates with them [himself], as he himself is included in this prohibition. And we say in Tractate Avodah Zarah 36b [that it is] by way of marriages that the Torah forbade. But even though this verse of "You shall not marry them" is written specifically about the seven nations and in their being converts - and so is it understood by our Rabbis, who said in the Gemara (Yevamot 76a), "In their being converts, they have marriages, in their being gentiles, they do not have marriages" - in that which the Scripture restates [that which is already understood], "you shall not give your daughter to his son, and his daughter you shall not take for your son," it [comes to] include the seven nations and all of the other nations even in their being gentiles. But the seven nations are forbidden even in their being converts because they were the main [source] of idolatry and its first foundation, whereas the other nations are permitted by conversion. But one who has sexual relations on occasion, such as a man who has sexual relations privately with his harlot - this is only a rabbinic prohibition, and it is the prohibition of nashgaz (the Hebrew initials of the four types of women included: menstruant, maidservant, gentile, harlot) mentioned in Avodah Zarah 76a.

2 ב

משרשי המצוה. לפי שרב המון העם, דרך טפשות ימשכו אחר עצת נשותיהם, ואם ישא אדם בת אל נכר תמשכהו לעבוד עבודה זרה, ועוד כי גם בניה הנולדים ממנו תגדל לעבודה זרה, ואוי לו לפוסל את זרעו.

It is from the roots of the commandment [that it is that] since most of the masses - in their stupidity - are drawn after the counsel of their wives, if one marries the 'daughter of a foreign god,' she will draw him to worship idolatry. And also because her children that are born from her will be raised towards idolatry. And woe to the one who disqualifies his seed.

3 ג

מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרן פא, א) הבועל ארמית בפרהסיא, לעיני עשרה ישראל או יותר היו קנאים פוגעין בו, וראיה לדבר מעשה פנחס וזמרי, ומכל מקום אין הקנאי רשאי לפגע בו, אלא בשעת מעשה הזמה, וכמעשה שהיה, שנאמר (במדבר כה ח) ואת האשה אל קבתה, אבל אם פרש אין הורגין אותו, אבל מביאין אותו לבית דין ומלקין אותו, מכיון שעשה המעשה בפרהסיא. לא פגעו בו קנאין ולא הלקוהו בית דין ידענו מדברי קבלה שהוא בכרת, דכתיב (מלאכי ב יא) ובעל בת אל נכר יכרת ה' לאיש אשר יעשנה. וגוי הבא על בת ישראל, אם היא אשת איש נהרג עליה, ואם לאו אינו נהרג. אבל ישראל הבא על הגויה בזדון, ואפילו דרך זנות היא תהרג מכל מקום, מפני שבא לישראל תקלה על ידה כדין הבהמה, ודבר זה מפרש בתורה, שנאמר (במדבר לא טז יז) הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם וגו'. וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרגו. ויתר פרטי דברים אלה, מבארים בעבודה זרה, ובסנהדרין, וביבמות, וקידושין [הלכות איסורי ביאה פ''ב].

From the laws of the commandment is that which they, may their memory be blessed, said (Sanhedrin 81a) that zealots would attack one who has sexual intercourse with an Aramean (gentile) publicly in the eyes of ten or more Israelites. And the proof of the thing is the story of Pinchas and Zimri. But the zealot is nonetheless only permitted to attack him at the time of the promiscuous act, and like in the story that happened; as it is stated (Numbers 25:8), "and the woman through her belly." But if he separated [from her], we do not kill him, but [rather] bring him to the court and they administer lashes [upon] him, since he did the act publicly. [If] the zealots did not attack him and the court did not administer lashes [upon] him, we know from the words of tradition that he is [punished] by excision, as it is written (Malachi 2:11-12), "and he who husbands (read here as, who has sexual intercourse with) the daughter of a foreign god. The Lord will excise the man that does it." And a gentile who has sexual relations with an Israelite - if she is a married woman, he is killed over her; but, if not, he is not killed. But a Jew who wantonly has sexual relations with a gentile woman - even [if it is] by way of harlotry - she is nonetheless killed, since a mishap happened to an Israelite through her, like the law of an animal. And this thing is explicit in the Torah, as it is stated (Numbers 31:16-17), "They were the ones that were with the word of Bilaam against the Children of Israel, etc. and any woman that could know a man sexually they killed." [This] and the rest of its details are elucidated in Avodah Zarah and Yevamot and Kiddushin (see Mishneh Torah, Laws of Forbidden Intercourse 2).

4 ד

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות, והעובר על זה ונתחתן עם שבעה עממין בגרותן, כלומר, שיחד לו אשה מהם לבנו, או שנתן בתו לאחד מהן האב עבר על לאו, אבל אינו לוקה, לפי שאין בו מעשה, אבל הבן שעשה מעשה הביאה לוקה, ובשאר עממים, וכן בשבעה עממים בגיותן, המיחד לו אשה מהן לבוא עליה תמיד לוקה מדאוריתא בביאה ראשונה מאחר שיחדה, והיא תהרג, ואם לא יחדה, אלא שבא עליה פעם אחת דרך זנות היו מכין אותו מכת מרדות מדרבנן.

And it is practiced in every place and at all times by males and females. And one who transgresses it and marries with the seven nations in their being converts - meaning to say, that he specifies a woman from them for a wife for his son, or he gave his daughter to one of them - the father has violated a negative commandment. But he is not lashed, as there is no act [involved] with it, whereas the son who did the act of sexual relations is lashed. And with the other nations, and so [too,] with the seven nations, in their being gentiles - one who specifies a woman from them to regularly have sexual relations with her, is lashed by Torah writ - from the first relations after he specified her - and she is killed. And if he did not specify her, but only has sexual relations with her once in the way of harlotry, he is struck with lashes of rebellion, by rabbinic writ.