שלא לנסות נביא אמת יותר מדאי - שנמנענו שלא לנסות יותר מדאי הנביא המיסר את העם והמלמדם דרכי התשובה אחר שנדע אמתת נבואתו, ועל זה נאמר (דברים ו טז) לא תנסו את יי אלהיכם כאשר נסיתם במסה. כלומר, לא תנסו גמולי השם וענשיו שהודיע לכם על ידי נביאיו על צד שתסתפקו בהם.

To not test a true prophet more than is necessary: That we have been prevented to not test a prophet that rebukes the nation and teaches the ways of repentance more than is necessary, once the truth of his prophecy be known. And about this is it stated (Deuteronomy 6:16), "Do not test the Lord, your God, as you tested Him at Massah," meaning to say, "Do not test the rewards of God and his punishments about which He has informed you through His prophets in a way that shall be sufficient for you."

משרשי המצוה. לפי שבנסיון היותר בנביא האמת ימצא הפסד, כי פעמים יחלקו עליו מתוך כך בני אדם המקנאים בו והכואבים למעלתו, ודבר הנבואה איננו ענין תמידי לכל נביא, כי פעמים לא יתנבא כי אם מעט, ואם בכל פעם ופעם נטרידהו לתת אות ומופת נאמן שהוא נביא, יהיה סבה לעם שימרדו בו ויקלו בדבריו הרבה פעמים, ועל כן הזהרנו להאמין בו ושלא לנסותו יותר מדאי אחר שיהיה מחזק עמנו כטוב ונאמן לנביא. והדבר הזה ארע לנביאי האמת עם נביאי השקר, שהיו מכחישים נבואתם ומחטטים אחריהם ומכחישים דבריהם עד שלא היה מספיק להם אות אחר אות ומופת אחר מופת.

It is from the roots of the commandment [that it is] since harm will be [caused] with superfluous testing of true prophets, as sometimes people that are jealous of him and hurt from his status will disagree with him from this. And the matter of prophecy is not a constant matter to every prophet, as sometimes he will only prophecy a little. And if we burden him each and every time to give a trustworthy sign or a wonder [to show that] he is a prophet, it will be a cause for the people to rebel against him and to frequently take his words lightly. Hence we have been warned to believe him and not to test him more than is necessary, once he is established with us as good and trustworthy as a prophet. And this matter happened to the true prophets with the false prophets, as [the latter] would contradict their prophecy and quibble about them and contradict their words to the point that one sign after another and one wonder after another was not enough for them.

וכמו כן בכלל האזהרה, שלא לעשות מצות השם ברוך הוא על דרך הנסיון, כלומר, שיעשה אדם מצוה לנסות אם יגמלהו השם יתברך כצדקו לא לאהבת האל ויראתו אותו. ואל יקשה עליך מה שאמרו זכרונם לברכה בפרק קמא דמסכת תענית (ט, א) עשר תעשר (דברים יד כב) עשר בשביל שתתעשר, שכבר תירצוה שם ואמרו, שבכל המצות נאמר לא תנסו, חוץ מזו דמעשר, שנאמר (מלאכי ג י) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ובחנוני נא בזאת וגו'. והטעם בזו, כענין שכתוב (משלי יט, יז) מלוה ה' חונן דל. כלומר, שהודיענו האל ברוך הוא כי בפרנסנו משרתי ביתו במעשר, נמצא התועלת והברכה בממוננו על כל פנים ולא יעכב זה שום דבר חטא ועון. וטעם אסור הנסיון במצות מפני ששכר מצות אינו בעולם הזה, וכמו שדרשו זכרונם לברכה בריש מסכת עבודה זרה (ג, א) היום לעשותם (דברים ז יא) ולמחר, כלומר לעולם הבא, לטל שכרם. וזה שאמרו זכרונם לברכה (ב''ב י, ב) האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור, תרצוה חכמים המפרשים, כשגומר הנותן בלבו לתת אותה בין שיחיה או לא יחיה, שאין זה מנסה את השם.

And likewise included in this commandment is not to do the commandments of God, blessed be He, by way of testing, such that a person do a commandment to test whether God, may He be blessed, will reward him in His righteousness; and not from his love of God and his fear of Him. And let it not be difficult to you that which they, may their memory be blessed, said in the first chapter of Tractate Taanit 9a, "'A tithe shall you tithe (te'aser)' (Deuteronomy 14:22)? Take a tithe (asser) so that you will become wealthy (titasher)." As they have already answered it there and said that in all the commandments is it stated, "Do not test," except in this [one] of tithes, as it is stated (Malachi 3:10), "Bring the whole tithe into the storeroom,[...] and test Me now by this, etc." And the reason for this is like the matter that is written (Proverbs 19:17), "He is lending to God, he who is gracious to the poor" - meaning to say that God, may He be blessed, has informed us that it is through our financing the servants of His house with tithes that purpose and blessing is found in our money, no matter what, and [that] no matter of sin or iniquity will impinge on it. And the reason for the prohibition of testing about the commandments is because the reward for the commandments is not in this world; and as they expounded in Tractate Avodah Zarah 3a, "Today is the day to do them, but tomorrow" - meaning the world to come - "is [the day] to take their reward." And [about] that which they, may their memory be blessed said (Bava Batra 10b), "One who says, 'This coin is for charity in order that my son should live,' behold, he is completely righteous" - the wise commentators have answered [that it is when he decides in his heart to give it whether [his son] lives or does not live, as this is not testing God.

מדיני המצוה. מה שהודיעונו זכרונם לברכה במה תתאמת לנו נבואת הנביא? עד שלא נספק בדבריו אחר כן, הוא שיאמר דברים העתידים להיות בעולם פעמים או שלש ויאמנו דבריו בכוון, ולא נחיבהו לעשות אות או מופת בשנוי הטבע, כמו שעשה משה או כאליהו ואלישע. וגם כן צריך האיש שנחזיק אותו בנביא ונאמין בו להיות איש ישר תמים הולך, כי ידוע שאין הנבואה שורה (שבת צב א) כי אם על החסידים ואנשי מעשה. ונביא שהבטיח על הרעה שתבוא, אף על פי שלא באת אין סתירה בנבואתו בכך, כי השם ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה כשעושין בני אדם תשובה, כמו באנשי נינוה, וכמו בחזקיהו שהוסיפו מן השמים על ימיו אחר הגזרה שימות, אבל כל נביא שהבטיח על הטובה, אם לא נתאמתה נבואתו היא סתירה באמת לנבואתו, שכל דבר טובה שיגזר האל על ידי נביא שלוח, אפילו על תנאי אינו חוזר לעולם, וזה מרב טובו וחסדו הגדול, נמצא שבדברי הטובה יבחן הנביא. ויתר פרטיה, במקומות בתלמוד [ה' יסוה''ת פ''י].

From the laws of the commandment is that which they, may their memory be blessed, informed us about what confirms to us the prophecy of a prophet to the point that we not doubt his words afterwards. It is that he say things that will happen in the world in the future two or three times, and his words [come true] exactly. And we should not obligate him to do a sign or a miracle [that involves] a change in nature, as was done by Moshe, Eliyahu and Elisha. And also the man that we assume to be a prophet and that we believe needs to be a just man that walks innocently; as it is known that prophecy only rests upon the pious and among men of good deeds (Shabbat 92a). But [regarding] a prophet that promises about an evil that will come, even if it does not come, there is no contradiction to his being a prophet with this. [That is] because God is long of patience and of great kindness and He reconsiders [doing] evil when people repent, like with the people of Nineveh, and like with Hizkiyahu, whose days were added to from the Heavens after the decree that he die. Yet if a prophecy of a prophet that promises about the good does not come true, it is a contradiction to his being a prophet; since any good that God decrees through a sent prophet - even if it is conditional - never returns empty (is always fulfilled). And this is from His abundant goodness and His great kindness. [This] and the rest of its details are in [various] places in the Talmud (see Mishneh Torah, Laws of Foundations of the Torah 10).

ונוהגת מצוה זו בזכרים ונקבות בכל מקום ובכל זמן שיקום נביא לישראל. והעובר על זה ומנסה הנביא יותר מדאי עבר על לאו זה, ואין לוקין עליו, לפי שאין בו מעשה.

And this commandment is practiced by males and females in every place and at all times when a prophet arises for Israel. And one who transgresses it and tests a prophet more than is necessary has violated this negative commandment. But we do not administer lashes for it, since there is no act [involved] with it.