Mitzvah 422 תכ״ב
1 א

מצות תפלין של ראש - להניח תפלין על הראש, שנאמר (דברים ו ח) והיו לטטפת בין עיניך. הנה כתבתי במצוה הקודמת מהו ענין התפלין שהוא ארבע פרשיות הכתובות בתורה בסדר ''בא אל פרעה'', ובסדר ''ואתחנן'', ובסדר ''והיה עקב'', ונצטוינו לכתב ארבע פרשיות אלו בקלף ולהניחן על ראשנו בין עינינו, ועל זרוענו כנגד הלב. והענין בארבע פרשיות אלו יותר מבשאר פרשיותיה של תורה, לפי שיש באלו קבלת עול מלכות שמים, ואחדות השם, וענין יציאת מצרים שהוא מכריח אמונת חדוש העולם והשגחת האל בתחתונים, ואלו הן יסודות דת יהודית, ולכן נצטוינו להניח יסודות אלו כל היום בין עינינו ועל לוח לבנו, כי שני אלה האברים, אמרו חכמי הטבע שהן משכן השכל, ובהניחנו עליהם דברים אלה לזכרון נתחזק בהם ונוסיף זכר בדרכי השם יתברך ונזכה לחיי עד. וקצת דיני התפלין כתובים למעלה בשל יד.

The commandment of the tefillin of the head: To place tefillin on the head, as it is stated (Deuteronomy 6:8), "and they shall be as totafot between your eyes." Behold, I wrote in the previous commandment what is the content of the tefillin, that it is four sections that are written in the Torah, in the Order of Bo el Pharaoh, in the Order of Ve'etchanan and in the Order of Vehaya Ekev. And we were commanded to write these four sections on parchment and to place them on our heads between our eyes and on our upper arm across from the heart. And the matter of these four sections more than other sections of the Torah is because there is in these the acceptance of the yoke of Heaven, the unification of God, and the matter of the exodus from Egypt which forces belief in the creation of the world and the supervision of God over the lower beings - and these are the fundamentals of the Jewish religion. And therefore we were commanded to place these fundamentals between our eyes and upon the board of our hearts all day; as the wise men of science have said that these two limbs are the residence of the intellect. And when we place these things upon them as a memory device, we are strengthened about them, and we add to the cognizance of the ways of God, may He be blessed; and [so] we merit life in the world to come. And some of the laws of the tefillin are written above in that of the arm.

2 ב

והנני אודיעך החלוק שביניהן בעורן ובתפירתן. דע, שהעור שגונזין בתוכו תפלין של יד עושין אותו בית אחד ומניחין שם ארבע פרשיות שזכרנו כתובות בקלף אחד, והעור של ראש עושין אותו חלוק לארבעה בתים, ובכל אחד מניחין פרשה אחת מארבע פרשיות אלו. ועושין מן העור בעודנו רטב דמות שי''ן עם שלשה ראשין מימין המניח תפלין, ודמות שין עם ארבע ראשין משמאל המניח, ומכניסין רצועת הראש בתוך אותו העור העודף בסוף הבית, והוא שקורין אותו חכמים מעברת, כלומר, שמעבירין בה הרצועה, ואחר כך מקיפין מן הרצועה כשעור הראש של מניח, ועושין באותו מקום קשר אחד העשוי בצורת דל''ת, וזאת הצורה אי אפשר לצירה במכתב, אבל כל אחד מלמדה לתלמידיו, וידועה היא בינינו עם הקדוש, וזהו קשר תפלין שאמרו זכרונם לברכה (חולין ט, א), שכל תלמיד חכם צריך לידע אותו, ומנו אותו עם שאר דברים גם כן שאמרו עליהם שראוי לידע אותן על כל פנים, והן כתב, ושחיטה, ומילה, וברכת חתנים, וציצית. וארך רצועת הראש כדי שיקיף בה הראש ויקשר בה הקשר מאחוריו, ויהיה בה כדי להמתח שני ראשי הרצועה עד כנגד טבורו, או לכל הפחות, ראשה האחד עד כנגד הלב, והאחר עד כנגד הטבור. ומקום הנחת תפלין בראש, כלומר, קציצת העור שהפרשיות מנחות בתוכה הוא כנגד המח, מקום שמחו של תינוק רופס (מנחות לז א), וזהו הפרוש המקבל לנו, בוהיו לטטפת בין עיניך, שזהו הנקרא בין העינים, והמניחן בין העינים ממש הרי זה מכחיש דברי קבלה. ויתר פרטי המצוה וכל ענינה כמו בחברתה הקודמת.

And behold I will inform you of the distinction between them in their leather and in their sewing: Know that we make the leather, in which we store [the parchments of] the tefillin of the arm, one chamber; and we place there the four sections that we mentioned, written upon one parchment. But the leather of that of the head we divide into four chambers; and in each one, we put one section from these four sections. And while it is still moist, we make from the leather the resemblance of a [letter,] shin with three heads on the right [side] of the one that is laying the tefillin; and the resemblance of a [letter,] shin with four heads on the left [side] of the one that is laying [the tefillin]. And we insert straps for the head into the extra leather at the end of the chamber, and that is what the Sages called, maaboret, meaning to say that we pass (maavirin) the straps through it. And afterwards we encircle the measurement of the head of the one that lays [them] with the straps, and we make in that place [at the bottom of the back of the head] one knot in the shape of a [letter,] dalet. And it is impossible to describe this in writing, but everyone teaches his students and it is well-known among us, the holy people. And this is the knot of the tefillin that they, may their memory be blessed, said (Chullin 9a) that every Torah scholar needs to know. And they enumerated it with other things that they said about them that it is fitting to know [how to do] them no matter what. And they are the writing [of the letters], slaughter, circumcision, the blessing of bridegrooms and tsitsit. And the length of the strap of the head is enough to encircle the head with it and tie the knot behind him and that there be enough of it to stretch the two ends of the strap until [they are] across from his navel - or at the very least, that one end is until it is across from his heart and one is until it is across from his navel. And the place of the placement of the tefillin of the head - meaning to say the box of leather that the sections [of the Torah] are placed in - is across from the brain, the place where the brain of a baby is frail (Menachot 37a). And this is the explanation that has been received by us about "and they shall be as totafot between your eyes" - that this is what is called 'between the eyes.' And behold, the one who places it actually between his eyes contradicts the words of the received tradition. And the rest of the details of the commandment and all of its content is like its fellow that preceded [it].