Mitzvah 418 תי״ח
1 א

מצות אהבת השם - שנצטוינו לאהב את המקום ברוך הוא, (רמב''ם יסודי התורה פ''ב ה''א) שנאמר (דברים ו ה) ואהבת את יי אלהיך. וענין המצוה שנחשב ונתבונן בפקודיו ופעלותיו עד שנשיגהו כפי יכלתנו ונתענג בהשגחתו בתכלית הענג, וזאת היא האהבה המיחדת. ולשון ספרי (כאן), לפי שנאמר ואהבת איני יודע כיצד אוהב אדם את המקום. תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם, כלומר, שעם התבוננות בתורה תתישב האהבה בלב בהכרח. ואמרו זכרונם לברכה (שם) שזאת האהבה תחיב האדם לעורר בני אדם באהבתו לעבדו, כמו שמצינו באברהם.

The commandment of loving God: That we were commanded to love the Omnipresent, blessed be He (Mishneh Torah, Laws of Foundations of the Torah 2:1), as it is stated (Deuteronomy 6:5), "And you shall love the Lord, your God." And the content of this commandment is that we should think about and contemplate His commands and His actions to the point that we comprehend Him according to our ability and that we delight in His providence with complete delight. And this is [this] special love. And the language of the Sifrei is "Since it is stated, 'And you shall love," I would not know how a man is to love the Omnipresent. [Hence,] we learn to say, 'And these things that I command you today shall be upon your heart' (Deuteronomy 6:6) - that through this, you will recognize the One that spoke and the world [came into being]." [This] means to say that with contemplation in Torah, the love will perforce [find its place] in the heart. And they [also] said that this love obligates a man to arouse [other] people, from his love, to serve Him, as we found with Avraham.

2 ב

שרש מצוה זו ידוע, שלא יקים האדם מצות השם ברוך הוא יפה, רק באהבתו אותו.

The root of this commandment is well-known, as a man can only fulfill the commandments of God, blessed be He, properly with his love of Him.

3 ג

דיני המצוה. שראוי לו לאדם שישים כל מחשבתו וכל מגמתו אחר אהבת השם, ויעריך בלבו תמיד, כי כל מה שהוא בעולם מעשר בנים וממשלה וכבוד הכל כאין וכאפס ותהו כנגד אהבתו ברוך הוא, וייגע תמיד כל היום בבקשת החכמה למען ישיג ידיעה בו, סוף כל דבר, יעשה כל יכלתו להרגיל מחשבות לבו כל היום באמונתו ויחודו, עד שלא יהיה רגע אחד ביום ובלילה בהקיצו שלא יהא זוכר אהבת אדוניו בכל לבו. והענין על דרך משל, שיהא נזכר באהבת השם תמיד, כזכרון החושק תכלית החשק בתשוקתו שישיג להביאה אל ביתו. ויתר פרטיה מבארים במקומות בגמרא בפזור ובמדרשים.

The laws of the commandment: That it is fitting for a person to put all of his thought and all of his effort towards the love of God; and he should always evaluate in his heart that all that there is in the world - of wealth, children, power and honor - it is all like nothing and zero and void compared to love for Him, blessed be He. And he should always strive the whole day at seeking wisdom, so that he will fathom knowledge of Him. [In the final] word, he should use all of his effort to accustom the thoughts of his heart to faith in Him and His unity, to the point that there not be an instant in the day or the night, when he is awake, that he not remember the love of his Master with all of his heart. And the matter of constantly remembering the love of God is metaphorically like the remembering of the lover who is completely desirous, with his desire to accomplish the bringing of [his beloved] to his home. [These] and the rest of its details are elucidated in scattered places in the Gemara and in the Midrash.

4 ד

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות, והעובר על זה וקובע מחשבתו בענינים הגשמיים ובהבלי העולם שלא לשם שמים, רק להתענג בהם לבד, או להשיג כבוד העולם הזה הכוזב, להגדיל שמו לא לכונה להטיב לטובים ולחזק ידי הישרים בטל עשה זו וענשו גדול. וזאת מן המצות התמידיות על האדם ומוטלות עליו לעולם.

And this commandment is practiced in every place and at all times by males and females. And one who transgresses it and fixes his thought on physical matters and on the vanities of the world - not for the sake of Heaven, but only to delight in them, or to acquire honor in this illusory world to aggrandize his name, not with the intention of doing good to the good and to strengthen the hands of the just - has violated this positive commandment, and his punishment is great. And this is from the commandments constantly upon a person and always incumbent upon him.