Mitzvah 414 תי״ד
1 א

שלא למנות דין שאינו יודע בדיני התורה - שנמנע בית דין הגדול או ראש הגלות שלא יעמיד דין לשפט את העם שלא למד חכמת התורה ובאור משפטיה הישרים והצדיקים, ואפילו היו בו כמה מדות נכבדות, אחר שאינו יודע ובקי בחכמת התורה, אין ראוי למנותו דין, ועל זה נאמר (דברים א יז) לא תכירו פנים במשפט. וכן פרשו זכרונם לברכה (ספרי) לא תכירו פנים במשפט, זה הממנה להושיב הדינים כלומר, שאליו באה אזהרה זו. ואמרו זכרונם לברכה (שם) שמא תאמר איש פלוני נאה או גבור או עשיר או שיודע בכל לשון אושיבנו דין, לכך נאמר לא תכירו פנים וגו', לפי שנמצא מזכה את החיב, ומחיב את הזכאי, ולא מפני שהוא רשע, אלא מפני שאינו יודע.

Not to appoint a judge that that does not know the laws of the Torah: That the Great Court or the exilarch was prevented not to appoint a judge to judge people, [who] did not study the wisdom of the Torah and the explanation of its straight and righteous statutes. And even if there are several good characteristics to him, since he is not knowledgeable and an expert in the wisdom of the Torah, it is not fit to appoint him judge. And about this is it stated (Deuteronomy 1:17), "You shall not recognize faces in justice." And so [too,] did they, may their memory be blessed, explain, (Sifrei Devarim 17:1), "'You shall not recognize faces in justice' - this is [addressed to] one who is appointed to seat judges"; meaning to say that this warning comes to him. And they, may their memory be blessed, said (Sifrei Devarim 17:1), "'You shall not recognize faces in justice' - lest you say, 'That man is comely' [or] 'strong' [or wealthy or] 'knows all the languages; I will make him a judge.' Hence it is stated, 'You shall not recognize faces' - as it would come out [that] he exonerates the guilty and incriminates the innocent; not because he is wicked, but because he does not know."

2 ב

שרש מצוה זו, נגלה הוא לכל.

The root of this commandment is revealed to all.

3 ג

דיניה, כגון מה שאמרו זכרונם לברכה (תנחומא שופטים ג) שכשם שצריך הראוי להיות הדין יודע דיני התורה, כמו כן צריך להיות בעל מדות ואדם כשר, כדי שלא יאמר לו הנדון טל קורה מבין עיניך, כלומר, קשט עצמך ואחר כך קשט אחרים (סנהדרין יח, א), הרי הוא אומר בתורה גבי דינים אנשים חכמים, כלומר, יודעי החכמה לדון דין אמת, וידועים לשבטיכם, אלא שרוח הבריות נוחה מהם, אנשי חיל שהם גבורים במצות ומדקדקים על עצמם וכובשים את יצרם עד שלא יהא להם שום גנאי ושום כעור, ופרקם נאה, ובכלל אנשי חיל שיהיה להם לב אמיץ להציל עשוק מיד עושק, כענין שנאמר (שמות ב יז) ויקם משה ויושיען. ומה משה רבנו עליו השלום היה עניו, אף כל דין צריך להיות עניו. ויתר פרטיה, מבארים בסנהדרין ובמקומות אחרים בפזור [ח''מ סימן יח].

Its laws - such as that which they, may their memory be blessed, said (Midrash Tanchuma 5:3) that just as the one who is fit to be a judge must know the laws of the Torah, so too must he be someone of [good] character traits and a proper man, so that the judged not say to him, "Take out the beam from between your eyes," meaning to say, "adorn yourself [first] and afterwards adorn others" (Sanhedrin 18a); that, behold, it states in the Torah concerning judges (Deuteronomy 1:15), "wise men," meaning to say, those that know the wisdom to judge truthfully, "and known to your tribes," [meaning] that the spirit of men derive pleasure from them, "men of strength," that they are valiant about the commandments, exacting upon themselves and suppress their [evil] inclinations to the point that they do not have any disgrace and any ugliness, and their teaching is beautiful, and [also] included in being men of strength is that they have a brave heart to save the oppressed from the oppressor, like the matter that is stated (Exodus 2:17), "and Moshe rose to save them," and just like our teacher Moshe, peace be upon him, was humble, so too must every judge be humble; and the rest of its details - are elucidated in Sanhedrin in [various] scattered places (see Tur, Choshen Mishpat 18).

4 ד

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן. והעובר על זה ומנה דין שאינו חכם מחמת עשרו או טוב מדותיו, או מאהבתו אותו, או מחמת כבוד קרוביו בטל עשה ל''ת זה, וענשו גדול מאד, שכל ענש דיני שקר שידין אותו דין מחסרון ידיעתו תלוי עליו, כי הוא הגורם.

And this commandment is practiced in every place and at all times. And one who transgresses it and appoints a judge who is not wise, on account of his wealth or good character traits or from his love for him or on account of the honor of his relatives has violated this [negative commandment]. And his sin is very great, as all of the punishment of the false rulings that this judge ruled from his lack of knowledge are [made] dependent upon him, as he is the cause.

5 ה

ומכלל מצוה זו גם כן לפי הדומה, שכל מי שבררו אותו בני הקהל למנות עליהם ממנים לשום ענין שישים כל השגחתו וכל דעתו, למנות מהם הראויים והטובים על אותו מנוי שהקהל צריכים אותו, ולא יגור מפני איש למנות את מי שאינו ראוי. אמרו חכמים (ע''ז נב א, סנהדרין ז, ב) על מי שהוא מעמיד דין שאינו הגון כאלו הקים מצבה, שנאמר ולא תקים לך מצבה. ואם הוא מקום שיש בו תלמידי חכמים אמרו שהוא כאלו נטע אשרה, שנאמר (שם כא) לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח יי אלהיך. ועוד אמרו (שם) שכל הממנה דין מחמת עשרו על זה נאמר (שמות כ כ) לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב ועוד האריכו בענין זה ואמרו (ירושלמי ביכורים פ''ג ה''ג), שדין שנתן ממון כדי שיתמנה דין אסור לעמד מפניו, ומקילין הרבה בכבודו. ואמרו עליו שהטלית שמתעטף בה יהיה בעיניך כמרדעת החמור. ודרך החכמים הראשונים שבורחין מלהתמנות דינים (סנהרין יד, א) אלא במקום שאין גדול מהם.

And it appears that [also] included in this commandment is that anyone who the members of the community have chosen to appoint appointees over them for any matter, that they should put all of their attention and intellect [to it], to appoint those appropriate and good for that appointment that the community requires. And he should not be frightened from any man, to appoint someone that is not appropriate. And the Sages said (Avodah Zarah 52b, Sanhedrin 7b) about someone who sets up a judge that is not proper, [that it is] as if he puts up a stone pillar, as it is stated (Deuteronomy 16:22) [soon after the commandment to set up judges], "and you shall not set up a pillar for yourself." And if it is a place where there are Torah scholars in it, they said that it is like planting a tree-god, as it is stated (Deuteronomy 16:21), "You shall not plant a tree-god, any tree, beside the altar of the Lord, your God." And they also said (Sanhedrin 7b) that anyone who appoints a judge because of his wealth, about this is it stated (Shemot 20:20), "You shall not make with Me gods of silver and gods of gold." And they spoke at length about this matter and said (Talmud Yerushalmi Bikkurim 3:3) that it is forbidden to stand [for judgement] in front of a judge who gave money in order that he be appointed a judge. And they treated his honor very lightly, and said about him that the cloak with which he wraps himself should be like a donkey saddle in your eyes. And it was the way of the early Sages to flee from being appointed judges (Sanhedrin 14a), except in a place where there was no one greater than them.