Mitzvah 408 ת״ח
1 א

מצות ישראל לתת ערים ללוים לשבת בהן והן קולטות - שנצטוו ישראל לתת לשבט לוי ערים לשבת בהן אחר שאין להם חלק בארץ, שנאמר (במדבר לה ב) צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת. ונאמר בסוף הפרשה (שם ז) כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר. ומאלה הערים של לוים, היו מהם ערים מיחדות להיות מקלט הרוצח, ואולם, בכלן היה לו מקלט, ובסדר שופטים, במצות ערי מקלט (מצוה תקכ) נכתב בעזרת השם מה בין מיחדות לכך לאותן האחרות, והיו קולטות אותו בצדדים ידועים, כמו שמפרש בכתוב, ומבאר במסכת מכות (י, א).

The commandment on Israel to give cities within which the Levites may dwell, and they shelter: That Israel was commanded to give cities to the Tribe of Levi to dwell therein, since they do not have a portion in the Land, as it is stated (Numbers 35:2), "Command the Children of Israel, and they shall give to the Levites from the inheritance of their holding, cities to dwell." And it is stated at the end of the section (Numbers 35:7). "All of the cities that you shall give to the Levites are forty-eight cities." And from these forty-eight cities of the Levites, there were cities that were specified to be a refuge for the killer. However, all of them would shelter him. And with God's help, we will write in the Order of Shoftim in the commandment of the cities of refuge (Sefer HaChinukh 520), what is [the difference] between those specified for this and the others. And they would shelter him in well-known ways, as is explained in Scripture. And it is elucidated in Tractate Makkot 10a.

2 ב

שרש מצוה זו ידוע הוא, כי שבט הלוי מבחר השבטים ונכון לעבודת בית השם, ואין לו חלק עם ישראל בנחלת שדות וכרמים, אבל ערים היו צריכים להם על כל פנים לשבת, הם ובניהם וטפם וכל חיתם, ומפני גדל מעלתם וכשר פעלם וחין ערכם נבחרה ארצם לקלט כל הורג נפש בשגגה, יותר מארצות שאר השבטים, אולי תכפר עליו אדמתם המקדשת בקדשתם, ועוד טעם אחר בדבר כי בהיותם אנשי לבב ידועים במעלות המדות וחכמות נכבדות ידוע לכל, שלא ישטמו את הרוצח שינצל אליהם ולא יגעו בו, ואף כי יהרג אחד מאוהביהם או מגואליהם, אחר אשר בפתע בלא איבה יהרגנו, ועל השבט הזה הנבחר נאמר (דברים לג ט) האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו כלומד, שלא יעשו דבר בעולם, זולתי מדרך הישר ועל כוון האמת, ולא יטה לבם אחר אהבת אדם, ואפילו אהבת אב ואם ואחים ובנים שהטבע תחיב אהבתם ותכריחם, וכל שכן אהבת שאר בני אדם. ועוד כתבתי בענין, עוד טענה אחרת בסדר בהר סיני (מצוה שמב).

The root of this commandment is well-known, as the tribe of Levi was from the select of the tribes and prepared for the service of the House of God, and [so] they did not have a portion with Israel in the inheritance of fields and vineyards. But they nonetheless needed cities for them to dwell in - they, and their children and their infants and all of their animals. And because of the greatness of their stature and the fitness of their deeds and the 'grace of their worth,' their land was chosen over the lands of the other tribes to shelter any one that kills by mistake - maybe their land that is sanctified with their holiness would atone for him. And there is another reason in the thing: Since they are people of known [character] in virtues of disposition and respected wisdoms known to all, they would not loath the killer being saved with them and they would not touch him; and even if he would kill one of their friends or redeemers (relatives) - since he killed him 'suddenly and without enmity.' And about this select tribe is it stated (Deuteronomy 33:9), "Who says about his father and his mother, 'I have not seen him'" - meaning to say, that they will never do anything besides [that which is from] the proper path and in line with the truth; and even [in spite of] the love of father and mother and brothers and sons, which is obligated and compelled by nature, and all the more so [regarding] the love of other people. And I have further written another argument about the matter in the Order of Behar Sinai (Sefer HaChinukh 342).

3 ג

דיני מצוה זו קצרים ובמצות הנטמכות אליה, כגון אזהרת שדה מגרש עריהם לא ימכר שבסדר בהר סיני (מצוה שמב), כתבתי קצת מן הדינים, וכמו כן במצות להבדיל ערי מקלט שבסדר שפטים (מצוה תקכ), נכתב מהם בעזרת השם, ששלשתם מענין אחד הם, ואם נפשך לדעת הפך והפוך בהן [הלכות שמיטה פי''ג].

The laws of this commandment are short. And I have written some of the laws in the commandments that are reliant upon it, such as the warning not to sell the field of open space of their cities. And so too, will I write about them, with God's help, in the commandment to separate the cities of refuge in the Order of Shoftim (Sefer HaChinukh 520) - as the three of them are the same topic. And if you desire to know, 'turn and turn in them' (see Mishneh Torah, Laws of Sabbatical Year and the Jubilee 13).

4 ד

ונוהגת מצוה זו בזמן שישראל שרוין על אדמתן, והיא מן המצות המוטלות על הצבור כלם, ויותר על ראשי העם, ולעתיד לבוא אחר ירשה וישיבה, מיד נקים מצות עשה זו, במהרה בימינו אמן.

And this commandment is practiced at the time that Israel is dwelling on its land. And it is among the commandments that is incumbent upon the whole community, but especially on the heads of the people. And in the future to come - after inheritance and settlement - we will immediately fulfill this commandment, speedily in our days, amen.