Mitzvah 403 ת״ג
1 א

מצות קרבן מוסף בכל חדש וחדש - שנקריב קרבן מוסף בכל ראש חדש על תמיד של כל יום, שנאמר (במדבר כח יא טו) ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליי פרים בני בקר שנים ואיל אחד, כבשים בני שנה שבעה תמימם, ומנחתם ונסכיהם'' וגו', ושעיר עזים אחד לחטאת ליי.

The commandment of the additional sacrifice on each and every month: That we should sacrifice an additional sacrifice on each Rosh Chodesh (first day of the month) on top of the regular sacrifice of every day, as it is stated (Numbers 28:11-15), "And on your new months, you shall sacrifice a burnt-offering to the Lord, two young bulls, one ram, and seven one-year old unblemished lambs [and their grain offerings.] And their libations, etc. And a male goat as a sin-offering to the Lord."

2 ב

משרשי המצוה. הקדמה. ידוע לכל חכם לב בבני אדם, כי גלגל השמש וגלגל הירח, פועלים בכחם הנאצל עליהם מאדון כל הכחות בעולם השפל, פעלות גדולות בגופות בני אדם, ובכל מיני שאר בעלי חיים, גם בכל הצומח בארץ, מן הארזים הגדולים עד העשבים הדקים, ודרך כלל בכל שהוא מארבע יסודות, שהם למטה מהם ותחת ממשלתם, וכן כתוב בסדר וזאת הברכה (דברים לג יד), וממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים. ומפרסם בכל המון העם, נערים עם זקנים, כי כח הלבנה נכר בכל אשר נעשה בארץ, כידוע לכרתי האילנות לבנינות, כי לא יכרתום בזמן שהלבנה בחדושה, עד עבר חמשה ימים או יותר, ויורדי הים גם כן אין מפליגין בה עד אחר חמשה ימים של חדוש הלבנה, וכן נזהרים כל בני אדם מהקיז דם סמוך לחדושה, וכמה מלאכות אחרות קטנות וגדולות צריכות שמירה שלא לעשותם בעוד שהלבנה מתחדשת, עד שיאמרו, שהפשתן שימצא במשרה או בתוך היורה לבשל בחדוש לבנה שהוא לוקה ולא יצלח אחר כן לכל. וכלל ענינים אלה גלויים ונודעים לכל, והאריכות בהם ילדות. ולכן כי בחדושה של לבנה לפעלות אדם יתחדש ענין, והכל בדברו של מקום ברוך הוא ובגזירתו, ראוי לנו גם כן לחדש ולהקריב קרבן נוסף על שאר הימים לשמו ברוך הוא להעיר רוחנו ולקבע בלבבינו כי כל החדושים ההווים בעולם מאתו ברוך הוא, וכל כחם של גלגלים לא ימצא רק מהשם לבדו, ועם המחשבה הזכה הזאת והאמתית תתעלה נפשנו, וברכת השם יתברך תחול על ראשינו.

From the roots of the commandment, [there is a need to] preface that it is known to all wise-hearted men that the sphere of the sun and the sphere of the moon act with their power - that is given over to them from the Master of all the powers in this lowly world - great effects upon the bodies of people and and upon all types of other animals. [And] even upon everything that grows in the earth, from the great cedars to the thin grasses - and more generally upon all that is from the four elements, which are below them and under their governance. And so is it written in the Order of VeZot HaBerakha (Deuteronomy 33:14), "With the bounteous produce of the sun, and the bounteous crop of the moons." And it is famous among the masses - young and old - that the power of the moon is noticeable in everything that is done on earth; as is known to those that cut whitish trees, as they do not cut them when the moon is new until five or more days, and those that ply the waters also do not cast off until after five days of a new moon, and so [too,] all people are careful not to draw blood close to its renewal. And several other activities, - big and small - require guarding not to do them when the moon is renewing; to the point that they say that flax found in soaking or in the kettle to cook during the renewal of the moon becomes defective and will not be effective for anything afterwards. And the principal of these things is revealed and known to all, and discussing them at length would be childish. And so since the renewal of the moon brings novelty to the activity of man - and it is all according to the word of the Omnipresent, blessed be He, and according to His decree - it is fitting for us also to bring novelty, and sacrifice an additional sacrifice over the other days to His name, may He be blessed; to arouse our souls and to fix in our hearts that all novelties that exist in the world are from Him, blessed be He, and all of the power of the spheres are only found with God alone. And with this pure and true thought, our souls will rise, and the blessing of God, may He be blessed, will rest upon our heads.

3 ג

דיני המצוה. בענין המוספין וכלל הענין כמנהגי כתבתי במוסף הפסח בסדר אמר אל הכהנים (מצוה רצט). ועוד אודיעך כאן (סוכה נד, ב) שראש חדש שחל להיות בשבת שיר של מוסף ראש חדש דוחה שיר של מוסף שבת, כדי לפרסם שהיום ראש חדש, וידוע (ר''ה לא, א) ששירת מוספי שבת במקדש היא שירת האזינו, והיו מחלקין אותה לששה פרקים בששה שבתות, והסימן הזי''ו ל''ר, כדרך שאנו קוראין אותה בבית הכנסת.

I have written the laws of the commandment about the matter of the additional sacrifices and and the whole topic - as is my custom - regarding the addition of Pesach in the Order of Emor el HaKohanim (Sefer HaChinukh 299). And I will further inform you here that [when] Rosh Chodesh falls on Shabbat, the song of the addition of Rosh Chodesh pushes off the song of the addition of Shabbat, in order to publicize that today is Rosh Chodesh (Sukkah 54b). And it is well-known that the song of the additions of Shabbat in the Temple was the song of Haazinu. And they would divide it into six parts on six Shabbats. And the sign [to remember this] is hay, zayin, yod, vav, lamed, reish (the first letters of each of the parts), in the way that we read it in the synagogue.