Sanhedrin 95a:12סנהדרין צ״ה א:יב
The William Davidson Talmudתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
Save "Sanhedrin 95a:12"
Toggle Reader Menu Display Settings
95aצ״ה א
1 א

(ישעיהו י, ל) עניה ענתות עתיד ירמיה בן חלקיה ומתנבא עלה מענתות דכתיב (ירמיהו א, א) דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימין

“Poor [aniyya] Anathoth” (Isaiah 10:30)? Jeremiah, son of Hilkiah, is destined to prophesy about Nebuchadnezzar from Anathoth, as it is written: “The statements of Jeremiah, son of Hilkiah, of the priests who were in Anathoth in the land of Benjamin” (Jeremiah 1:1).

2 ב

מי דמי התם ארי הכא ליש אמר רבי יוחנן ששה שמות יש לארי אלו הן (בראשית מט, ט) ארי (שופטים יד, ה) כפיר (בראשית מט, ט) לביא (ישעיהו ל, ו) ליש (תהלים צא, יג) שחל (איוב כח, ח) שחץ אי הכי בצרו להו עברו מעברה תרתי נינהו

The Gemara asks: Are these matters comparable? There, in Jeremiah, Nebuchadnezzar is called ari, as the verse refers to him with the term arye, and here, in Isaiah, Nebuchadnezzar is called laish. The Gemara explains that the verses are not contradictory, as Rabbi Yoḥanan says: There are six Hebrew terms for the lion, and they are: Ari, kefir, lavi, layish, shaḥal, shaḥatz. The Gemara challenges: If it is so that this verse is unrelated to the journeys of Sennacherib, then the places listed in the verse are too few, as there are not ten. The Gemara explains: Averu and Mabara are in fact the names of two separate places.

3 ג

מאי (ישעיהו י, לב) עוד היום בנוב לעמוד אמר רב הונא אותו היום נשתייר מעונה של נוב אמרי ליה כלדאי אי אזלת האידנא יכלת לה ואי לא לא יכלת לה אורחא דבעא לסגויי בעשרה יומא סגא בחד יומא

The Gemara asks: What is the meaning of the phrase: “This very day shall he halt at Nov” (Isaiah 10:32)? Rav Huna says: That was the final day that remained from the punishment that the Jewish people received from the sin of Nov (see I Samuel, chapter 22). The astrologers said to Sennacherib: If you go and conquer them now, you will overcome the Jewish people; and if not, you will not overcome the Jewish people. The Gemara relates: He walked and traversed in one day a road upon which one must walk for ten days in order to traverse it.

4 ד

כי מטו לירושלם שדי ליה ביסתרקי עד דסליק ויתיב מעילוי שורה עד דחזיוה לכולה ירושלם כי חזייה איזוטר בעיניה אמר הלא דא היא קרתא דירושלם דעלה ארגישית כל משיריתי ועלה כבשית כל מדינתא הלא היא זעירא וחלשא מכל כרכי עממיא דכבשית בתקוף ידי עלה וקם ומניד ברישיה מוביל ומייתי בידיה על טור בית מקדשא דבציון ועל עזרתא דבירושלם

When they arrived in Jerusalem they cast mats [bistarkei] for Sennacherib and piled them high until he ascended and sat above the wall, to the extent that he was able to see the entire city of Jerusalem. When he saw it, it seemed small in his eyes and he said: Is this the city of Jerusalem for which I have disrupted all my camps and for which I have conquered all these countries? Is it smaller and weaker than all the cities of the nations that I have conquered with my might? He went up and shook his head in contempt, and dismissively waved his hand at the Temple Mount that is in Zion and at the courtyard that is in Jerusalem.

5 ה

אמרי נישדי ביה ידא האידנא אמר להו תמהיתו למחר אייתי לי כל חד וחד מינייכו גולמו הרג מיניה מיד (מלכים ב יט, לה) ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי בת דינא בטל דינא

His officers said to him: Let us attack now and begin the conquest of Jerusalem. Sennacherib said to them: You are weary. Tomorrow, each and every one of you will bring me a piece of a stone from the wall equivalent in size to the seal [gulmo harag] of a letter, and this will suffice to breach the wall and vanquish the city. The verse recounts that immediately: “And it came to pass that night, that the angel of the Lord went forth and smote in the camp of the Assyrians one hundred and eighty-five thousand; and when men arose in the morning, behold, they were all dead corpses” (II Kings 19:35). Rav Pappa says that this is in accordance with the adage that people say: When quarrel lies and is delayed overnight, the quarrel is nullified. Since Jerusalem was not conquered that day, the decree was voided.

6 ו

(שמואל ב כא, טז) וישבי בנוב אשר בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד מאי וישבי בנוב אמר רב יהודה אמר רב איש שבא על עסקי נוב א"ל הקב"ה לדוד עד מתי יהיה עון זה טמון בידך על ידך נהרגה נוב עיר הכהנים ועל ידך נטרד דואג האדומי ועל ידך נהרגו שאול ושלשת בניו

§ Apropos the massacre of Nov, the Gemara relates: “And Ishbibenob, who was of the sons of the giant, the weight of whose spear was three hundred shekels of brass; and he was girded with new armor and planned to slay David” (II Samuel 21:16). The Gemara asks: What is the meaning of Ishbibenob? Rav Yehuda says that Rav says: This is a man [ish] who came to punish David over matters of Nov. The Holy One, Blessed be He, said to David: Until when will this sin be concealed in your hand without punishment? Through your actions the inhabitants of Nov, the city of priests, were massacred, and through your actions, Doeg the Edomite was banished from the World-to-Come, and through your actions Saul and his three sons were killed.

7 ז

רצונך יכלו זרעך או תמסר ביד אויב אמר לפניו רבונו של עולם מוטב אמסר ביד אויב ולא יכלה זרעי

God said to David: Your arrival in Nov and your misleading Ahimelech the priest generated the chain of events, and therefore you must be punished. You may choose the punishment. Is it your desire that your descendants will cease to exist or that you will be handed to the enemy? David said before Him: Master of the Universe, it is preferable that I will be handed to the enemy and my descendants will not cease to exist.

8 ח

יומא חד נפק לשכור בזאי אתא שטן ואדמי ליה כטביא פתק ביה גירא ולא מטייה משכיה עד דאמטייה לארץ פלשתים כדחזייה ישבי בנוב אמר היינו האי דקטליה לגלית אחי כפתיה קמטיה אותביה ושדייה תותי בי בדייא אתעביד ליה ניסא מכא ליה ארעא מתותיה היינו דכתיב (תהלים יח, לז) תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסולי

One day David went to hunt with a falcon [liskor bazzai]. Satan came and appeared to him as a deer. He shot an arrow at the deer, and the arrow did not reach it. Satan led David to follow the deer until he reached the land of the Philistines. When Ishbibenob saw David he said: This is that person who killed Goliath, my brother. He bound him, doubled him over, and placed him on the ground, and then he cast him under the beam of an olive press to crush him. A miracle was performed for him, and the earth opened beneath him so he was not crushed by the beam. That is the meaning of that which is written: “You have enlarged my steps beneath me, that my feet did not slip” (Psalms 18:37).

9 ט

ההוא יומא אפניא דמעלי שבתא הוה אבישי בן צרויה הוה קא חייף רישיה בד' גרבי דמיא חזינהו כתמי דמא איכא דאמרי אתא יונה איטריף קמיה אמר כנסת ישראל ליונה אימתילא שנאמר (תהלים סח, יד) כנפי יונה נחפה בכסף שמע מינה דוד מלכא דישראל בצערא שרי אתא לביתיה ולא אשכחיה אמר תנן אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין משתמשין בשרביטו בשעת הסכנה מאי אתא שאיל בי מדרשא אמרו ליה בשעת הסכנה שפיר דמי

The Gemara relates: That day at dusk on Shabbat eve, Abishai ben Zeruiah shampooed his hair with four jugs of water in preparation for Shabbat. He saw four bloodstains. There are those who say: A dove came and fluttered its wings before him. Abishai said: The congregation of Israel is likened to a dove, as it is stated: “You shall shine as the wings of a dove covered with silver and her pinions with yellow gold” (Psalms 68:14); conclude from it that David, king of Israel, is in a state of distress. He came to David’s house and did not find him. Abishai said that we learned in a mishna (22a): One may not ride on the king’s horse, and one may not sit on his throne, and one may not use his scepter. In a period of danger, what is the halakha? He came and asked in the study hall what the ruling is in that situation. They said to him: In a period of danger one may well do so.

10 י

רכביה לפרדיה וקם ואזל קפצה ליה ארעא בהדי דקא מסגי חזייה לערפה אמיה דהוות נוולא כי חזיתיה פסקתה לפילכה שדתיה עילויה סברא למקטליה אמרה ליה עלם אייתי לי פלך פתקיה בריש מוחה וקטלה

He mounted the king’s mule and arose and went to the land of the Philistines. The land miraculously contracted for him and he arrived quickly. As he was progressing he saw Orpah, Ishbibenob’s mother, who was spinning thread with a spindle. When she saw him, she removed her spindle and threw it at him, intending to kill him. After failing to do so, she said to Abishai: Young man, bring me my spindle. He threw the spindle and struck her at the top of her brain and killed her.

11 יא

כד חזייה ישבי בנוב אמר השתא הוו בי תרין וקטלין לי פתקיה לדוד לעילא ודץ ליה לרומחיה אמר ניפול עלה ונקטל אמר אבישי שם אוקמיה לדוד בין שמיא לארעא

When Ishbibenob saw him, he said: Now they are two, David and Abishai, and they will kill me. He threw David up in the air, and stuck his spear into the ground. He said: Let David fall upon it and die. Abishai recited a sacred name of God and suspended David between heaven and earth so that he would not fall.

12 יב

ונימא ליה איהו אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורין

The Gemara asks: And let David himself recite the name of God and save himself. Why did he need Abishai? The Gemara answers: A prisoner does not release himself from a prison but requires someone else to release him. Similarly, one in danger is incapable of rescuing himself.

13 יג

א"ל מאי בעית הכא א"ל הכי אמר לי קודשא בריך הוא והכי אהדרי ליה א"ל אפיך צלותיך בר ברך קירא ליזבון ואת לא תצטער

Abishai said to David: What do you seek here and why did you fall into Ishbibenob’s hands? David said to him: This is what the Holy One, Blessed be He, said to me, and this is what I responded to Him; the time to submit to my enemy has arrived. Abishai said to him: Reverse your prayer and pray that your descendants will cease to exist rather than that you will be handed to the enemy, in accordance with the adage that people say: Let your son’s son be a poor peddler and sell wax, and you will not suffer. Do not limit your expenses to leave an inheritance for your descendants.

14 יד

א"ל אי הכי סייע בהדן היינו דכתיב (שמואל ב כא, יז) ויעזור לו אבישי בן צרויה אמר רב יהודה אמר רב שעזרו בתפלה אמר אבישי שם ואחתיה

David said to him: If so, help me. That is the meaning of that which is written: “And Abishai, son of Zeruiah, came to his aid, and smote the Philistine and killed him” (II Samuel 21:17). Rav Yehuda says that Rav says: This means that he came to his aid in prayer. Abishai recited another sacred name of God and caused David to land safely after being suspended between heaven and earth, and they fled.

15 טו

הוה קא רדיף בתרייהו כי מטא קובי אמרי קום ביה כי מטא בי תרי אמרי בתרי גוריין קטלוה לאריא אמרי ליה זיל אשתכח לערפה אימיך בקיברא כי אדכרו ליה שמא דאימיה כחש חיליה וקטליה היינו דכתיב (שמואל ב כא, יז) אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל

Ishbibenob pursued them, intending to kill them. When they reached the place named Kuvi they said: The name of the place is an abbreviation for the phrase meaning: Stand and battle against him [kum beih]. When they reached a place called Bei Terei, David and Abishai said: With two [bitrei] cubs they killed the lion, meaning they expected to be successful. They said to Ishbibenob: Go find Orpah, your mother, in the grave. When they mentioned his mother’s name to him and told him she died, his strength diminished, and they killed him. The Gemara notes: It is after this that it is written: “Then David’s men took an oath to him saying: You shall not go with us to war anymore and you will not douse the lamp of Israel” (II Samuel 21:17).

16 טז

ת"ר שלשה קפצה להם הארץ אליעזר עבד אברהם ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה אבישי בן צרויה הא דאמרן אליעזר עבד אברהם דכתיב (בראשית כד, מב) ואבוא היום אל העין למימרא דההוא יומא נפק יעקב אבינו

§ The Sages taught in a baraita with regard to land contracting to shorten a journey: For three individuals the land contracted, and each one miraculously reached his destination quickly: Eliezer, servant of Abraham, and Jacob our forefather, and Abishai, son of Zeruiah. The Gemara elaborates: The case of Abishai, son of Zeruiah, is that which we said. The case of Eliezer, servant of Abraham, is as it is written: “And I came that day to the well” (Genesis 24:42). His intention was to say to the members of Rebecca’s family that on that day he left Canaan and on the same day he arrived, to underscore the miraculous nature of his undertaking on behalf of Abraham. The case of Jacob our forefather