Toggle Reader Menu Display Settings
Sanhedrin 94bסנהדרין צ״ד ב
The William Davidson Talmudתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
94bצ״ד ב

ע"י שליח נפרע הקב"ה ממנו ע"י שליח

by means of an agent, the Holy One, Blessed be He, exacted retribution from him by means of an agent.

פרעה דכתיב ביה (שמות ה, ב) מי ה' אשר אשמע בקולו נפרע הקב"ה ממנו בעצמו דכתיב (שמות יד, כז) וינער ה' את מצרים בתוך הים וכתיב (חבקוק ג, טו) דרכת בים סוסיך וגו' סנחריב דכתיב (מלכים ב יט, כג) ביד מלאכיך חרפת ה' נפרע הקב"ה ממנו ע"י שליח דכתיב (מלכים ב יט, לה) ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף וגו'

Pharaoh blasphemed God, as it is written that he said to Moses and Aaron: “Who is the Lord that I should obey His voice?” (Exodus 5:2) The Holy One, Blessed be He, Himself exacted retribution from him, as it is written: “And the Lord overthrew Egypt in the midst of the sea” (Exodus 14:27), and it is written: “You have trodden through the sea with Your horses” (Habakkuk 3:15). Sennacherib blasphemed God by means of an agent, as it is written: “By your messengers you have taunted the Lord” (II Kings 19:23). The Holy One, Blessed be He, exacted retribution from him by means of an agent, as it is written: “Then the angel of the Lord went forth and smote in the camp of the Assyrians one hundred and eighty-five thousand” (II Kings 19:35).

ר' חנינא בר פפא רמי כתיב (ישעיהו לז, כד) מרום קיצו וכתיב (מלכים ב יט, כג) מלון קיצו אמר אותו רשע בתחלה אחריב דירה של מטה ואחר כך אחריב דירה של מעלה

Rabbi Ḥanina bar Pappa raises a contradiction. It is written that Sennacherib said: “And I will enter into its farthest height” (Isaiah 37:24), and it is written in a parallel verse that he said: “And I have entered into its farthest lodge” (II Kings 19:23). The Gemara resolves the contradiction. That wicked person said: Initially, I will destroy the earthly dwelling place below, i.e., the Temple, its farthest lodge, and thereafter, I will destroy the heavenly dwelling place above, its farthest height.

א"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב (מלכים ב יח, כה) עתה המבלעדי ה' עליתי על המקום הזה להשחיתו ה' אמר אלי עלה אל הארץ הזאת והשחיתה מאי היא דשמע לנביא דקאמר (ישעיהו ח, ו) יען כי מאס העם הזה את מי השילוח ההולכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו

§ Rabbi Yehoshua ben Levi says: What is the meaning of that which is written in the statement of Rab-shakeh, emissary of Sennacherib: “Have I now come up without the Lord against this place to destroy it? The Lord said to me: Go up against this land and destroy it” (II Kings 18:25). What is this command to destroy the land? Rabbi Yehoshua ben Levi explains: It is referring to the fact that he heard the prophet who said: “Since the people rejected the waters of Shiloah that flow slowly and rejoice with Rezin and the son of Remaliah. Now therefore, behold, the Lord brings upon them…the king of Assyria” (Isaiah 8:6–7).

אמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא הוה ידענא מאי קאמר חלף דקץ עמא הדין במלכותא דבית דוד דמדבר להון בנייח כמי שילוחא דנגדין בנייח ואיתרעיאו ברצין ובר רמליה

Rav Yosef says: Were it not for the Aramaic translation of this verse I would not know what it is saying. It is translated: Since this people loathed the reign of the house of David that led them gently, like the waters of the Shiloah, which flow gently, and they preferred Rezin and the son of Remaliah, who were kings from the northern kingdom of Israel. And the verse continues: “Now therefore, behold, the Lord brings upon them…the king of Assyria.”

א"ר יוחנן מאי דכתיב (משלי ג, לג) מארת ה' בבית רשע ונוה צדיקים יבורך מארת ה' בבית רשע זה פקח בן רמליהו שהיה אוכל מ' סאה גוזלות בקינוח סעודה ונוה צדיקים יבורך זה חזקיה מלך יהודה שהיה אוכל ליטרא ירק בסעודה

Rabbi Yoḥanan says: What is the meaning of that which is written: “The curse of the Lord is in the house of the wicked, but He blesses the habitation of the just” (Proverbs 3:33)? “The curse of the Lord is in the house of the wicked”; this is a reference to Pekah, son of Remaliah, who would eat forty se’a of fledglings for dessert and would still not be satiated, as his property was cursed. “But He blesses the habitation of the just”; this is a reference to Hezekiah, king of Judea, who would eat a litra of vegetables at his meal and was satiated, as his property was blessed.

(ישעיהו ח, ז) ולכן הנה ה' מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור וכתיב (ישעיהו ח, ח) וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע

It is written in the verse: “Now therefore, behold, the Lord brings up upon them the strong and abundant waters of the river, the king of Assyria” (Isaiah 8:7). And it is written: “And he shall sweep through Judea; he shall inundate and pass through, reaching even the neck” (Isaiah 8:8). Rab-shakeh alluded to that prophecy when he said in the verse in Kings that the Lord said to destroy the land.

אלא מ"ט איעניש נביא אעשרת השבטים איתנבי איהו יהיב דעתיה על כולה ירושלים בא נביא וא"ל (ישעיהו ח, כג) כי לא מועף לאשר מוצק לה א"ר אלעזר בר ברכיה אין נמסר עם עייף בתורה ביד מי המציק לו

The Gemara asks: But what is the reason that Sennacherib was punished if he was merely fulfilling God’s command? The Gemara answers: The prophet prophesied about the destruction of the kingdom of Israel and the exile of the ten tribes, but he directed his attention to destroy all of Jerusalem. The prophet came and said to him: “For there is no weariness [mu’af ] that is set [mutzak] against her” (Isaiah 8:23). Rabbi Elazar bar Berekhya says that the verse is interpreted homiletically: A nation that is weary [ayef ] from its constant engagement in Torah study is not delivered into the hands of one who oppresses [metzik] it.

מאי (ישעיהו ח, כג) כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים לא כראשונים שהקלו מעליהם עול תורה אבל אחרונים שהכבידו עליהן עול תורה וראויין הללו לעשות להם נס כעוברי הים וכדורכי הירדן אם חוזר בו מוטב ואם לאו אני אעשה לו גליל בגוים

What is the meaning of the continuation of the verse, which states: “Now the former has lightly afflicted [hakel] the land of Zebulun and the land of Naphtali but the latter has dealt a more grievous blow [hikhbid] by way of the sea, beyond the Jordan in the district [gelil] of the nations”? The generation in Judea in the time of Hezekiah is not like the former generation of Ahaz, who eased [hekellu] the yoke of Torah from upon the people. But the latter generation of Hezekiah, who intensified [hikhbidu] the yoke of Torah upon the people, is fit for God to perform a miracle for them like the miracles performed for those who crossed the Red Sea and those who trod through the Jordan River. God is saying: If Sennacherib reconsiders his planned conquest, good, but if he does not, I will render him wallowing [galil] in shame among the nations.

(דברי הימים ב לב, א) אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על הערים הבצורות ויאמר לבקעם אליו האי רישנא להאי פרדשנא

The verse states: “After these matters and this truth, Sennacherib, king of Assyria, came and entered Judea and encamped against the fortified cities and sought to breach them for himself” (II Chronicles 32:1). The Gemara asks: Is this gift [rishna], the invasion of Sennacherib, appropriate compensation for that gift [pardashna], Hezekiah’s restoration of the Temple and the worship of God in Judea?

אחרי הדברים והאמת (אחר מאי) אמר רבינא לאחר שקפץ הקב"ה ונשבע ואמר אי אמינא ליה לחזקיה מייתינא ליה לסנחריב ומסרנא ליה בידך השתא אמר לא הוא בעינא ולא ביעתותיה בעינא

The Gemara explains: When the verse states: “After these matters and this truth [emet],” after what matters is the verse referring to? Ravina says: This is referring to after the Holy One, Blessed be He, preempted and took an oath, referenced with the term emet, that He will deliver the spoils of the army of the king of Assyria into the hands of Hezekiah. And this was because He had said: If I say to Hezekiah: I will bring Sennacherib and I will deliver him into your hands; he will then say: I neither want him delivered into my hands nor do I want the accompanying fear of him.

מיד קפץ הקב"ה ונשבע דמייתינא ליה שנאמר (ישעיהו יד, כד) נשבע ה' צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום לשבור אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עולו וסבלו מעל שכמו יסור א"ר יוחנן אמר הקב"ה יבא סנחריב וסיעתו ויעשה אבוס לחזקיהו ולסיעתו

Immediately, the Holy One, Blessed be He, preempted Hezekiah and took an oath: I take an oath that I will deliver him, as it is stated: “The Lord of hosts has taken an oath, saying: Is it not as I imagined it, so has it come to pass; and as I have proposed, so shall it arise, that I will break Assyria in My land, and upon My mountains subdue him [avusennu]; then shall his yoke depart from them, and his burden depart from its shoulder” (Isaiah 14:24–25). Rabbi Yoḥanan says that the Holy One, Blessed be He, said: Sennacherib and his entourage shall come and be transformed into a feeding trough [evus], in the sense of a source of sustenance for Hezekiah and his entourage.

(ישעיהו י, כז) והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועולו מעל צוארך וחובל עול מפני שמן א"ר יצחק נפחא חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות

§ It is stated with regard to the downfall of Assyria: “And it shall come to pass on that day, his burden shall be taken from on your shoulder, and his yoke from on your neck, and the yoke shall be destroyed due to fatness [shamen]” (Isaiah 10:27). Rabbi Yitzḥak Nappaḥa says: The yoke of Sennacherib was destroyed due to the oil [shemen] of Hezekiah that would burn in the synagogues and study halls when the Jewish people were engaged in Torah study at night.

מה עשה נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה

What did Hezekiah do to ensure Torah study? He inserted a sword at the entrance of the study hall and said: Anyone who does not engage in Torah study shall be stabbed with this sword. As a result, they searched from Dan in the north to Beersheba in the south, and did not find an ignoramus. They searched from Gevat to Antipatris and did not find a male child, or a female child, or a man, or a woman who was not expert even in the complex halakhot of ritual purity and impurity.

ועל אותו הדור הוא אומר (ישעיהו ז, כא) והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן וגו' ואומר (ישעיהו ז, כג) והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה אע"פ שאלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה

And it is about that generation that the prophet says: “And it shall come to pass in that day, that a man shall nourish a young calf and two sheep. And it shall come to pass, from the abundance of milk that they produce, he shall eat butter, for butter and honey shall everyone eat, everyone who remains in the midst of the land” (Isaiah 7:21–22). And the prophet continues and says: “And it shall come to pass in that day that every place where there were one thousand vines for one thousand silver coins, it shall be for briars and thorns” (Isaiah 7:23). Although one thousand vines are worth one thousand silver coins and one could earn substantial profits through agricultural labor, the fields will grow briars and thorns due to neglect. The people of that generation were devoted to the study of Torah and engaged in labor only minimally to sustain themselves.

(ישעיהו לג, ד) ואוסף שללכם אוסף החסיל אמר להם נביא לישראל אספו שללכם אמרו לו לבזוז או לחלוק אמר להם כאוסף החסיל מה אוסף החסיל כל אחד ואחד לעצמו אף שללכם כל אחד ואחד לעצמו

It is written: “And your spoils shall be gathered like the gathering of the locusts; as the advance of the locusts shall he advance” (Isaiah 33:4). The prophet said to the Jewish people: Gather your spoils from the army of Sennacherib. They said to him: Are we to pillage the spoils, each person for himself, or are we to divide the spoils with the monarchy? He said to them: Gather the spoils like the gathering by the locusts. Just as in the gathering by the locusts, each and every one of the locusts takes food for itself, so too, in gathering your spoils, each and every one of you shall take spoils for himself.

אמרו לו והלא ממון עשרת השבטים מעורב בו אמר להם (ישעיהו לג, ד) כמשק גבים שוקק בו מה גבים הללו מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף ממונם של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים מיד טיהר (כדרב פפא דאמר רב פפא) עמון ומואב טהרו בסיחון

They said to him: Since the army of Sennacherib came to Jerusalem after its conquest of the kingdom of Israel, isn’t the property of the ten tribes intermingled with it, and therefore, gathering the spoils would be robbery? He said to them: “As the advance of the locusts [gevim] shall he advance” (Isaiah 33:4). Just as these pools of water elevate a person up from a state of ritual impurity to a state of purity through immersion, so too the property of the Jewish people, once it falls into the hands of gentiles, it immediately purifies the property, in the sense that it is no longer considered robbery to take it, as its owners despair of its recovery. This is in accordance with the statement of Rav Pappa, as Rav Pappa says: The property of Ammon and Moab was purified through the conquest of Sihon. Although the Torah rendered it prohibited to conquer the land of Ammon and Moab, once Sihon conquered their land, it was permitted for the Jewish people to conquer it.

אמר רב הונא עשר מסעות נסע אותו רשע באותו היום שנאמר (ישעיהו י, כח) בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה (ישעיהו י, ל) צהלי קולך בת גלים הקשיבה לישה עניה ענתות נדדה מדמנה יושבי הגבים העיזו ((ישעיהו י, לב) עוד היום בנוב לעמוד ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלם)

§ Rav Huna says: That wicked Sennacherib traveled ten journeys on that day, as it is stated: “He is come to Aiath, he is passed through Migron; at Michmas he deposited his baggage. They passed [averu] Mabara; they have taken up their lodging at Geba; Ramah trembles; Gibeath Shaul has fled. Cry with a shrill voice, daughter of Gallim; hearken, Laish; poor Anathoth. Madmenah is in flight; the inhabitants of Gebim flee to cover. This very day shall he halt at Nov; he shall shake his hand against the mountain of the daughter of Zion, the hill of Jerusalem” (Isaiah 10:28–32). He traveled to all these places on the same day.

הני טובא הויין צהלי קולך בת גלים נביא הוא דקאמר לה לכנסת ישראל צהלי קולך בת גלים בתו של אברהם יצחק ויעקב שעשו מצות כגלי הים הקשיבה לישה מהאי לא תסתפי אלא איסתפי מנבוכדנצר הרשע דמתיל כאריה שנא' (ירמיהו ד, ז) עלה אריה מסובכו וגו'

The Gemara asks: Aren’t these more than ten? The Gemara answers that in the verse: “Cry with a shrill voice, daughter of Gallim,” it is the prophet who is saying it to the congregation of Israel: “Cry with a shrill voice, daughter of Gallim,” daughter of Abraham, Isaac, and Jacob, who performed mitzvot as numerous as the waves of the sea. “Hearken, Laish”; from this king, Sennacherib, fear not; but fear Nebuchadnezzar, the wicked who is likened to a lion, as it is stated: “The lion [arye] is gone up from its thicket” (Jeremiah 4:7).

מאי

The Gemara asks: What is the meaning of the phrase: