Sanhedrin 91aסנהדרין צ״א א
The William Davidson Talmudתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
Save "Sanhedrin 91a"
Toggle Reader Menu Display Settings
91aצ״א א

אמרה ליה ברתיה שבקיה ואנא מהדרנא ליה שני יוצרים יש בעירנו אחד יוצר מן המים ואחד יוצר מן הטיט איזה מהן משובח א"ל זה שיוצר מן המים א"ל מן המים צר מן הטיט לא כל שכן

The daughter of the emperor said to Rabban Gamliel: Leave him, and I will respond to him with a parable. She said: There are two craftsmen in our city; one fashions vessels from water, and one fashions vessels from mortar. Which is more noteworthy? The emperor said to her: It is that craftsman that fashions vessels from water. His daughter said to him: If he fashions a vessel from the water, all the more so is it not clear that he can fashion vessels from mortar? By the same token, if God was able to create the world from water, He is certainly able to resurrect people from dust.

דבי ר' ישמעאל תנא ק"ו מכלי זכוכית מה כלי זכוכית שעמלן ברוח בשר ודם נשברו יש להן תקנה בשר ודם שברוחו של הקב"ה על אחת כמה וכמה

The school of Rabbi Yishmael taught that resurrection of the dead a fortiori from glass vessels: If concerning glass vessels, which are fashioned by the breath of those of flesh and blood, who blow and form the vessels, and yet if they break they can be repaired, as they can be melted and subsequently blown again, then with regard to those of flesh and blood, whose souls are a product of the breath of the Holy One, Blessed be He, all the more so can God restore them to life.

א"ל ההוא מינא לר' אמי אמריתו דשכבי חיי והא הוו עפרא ועפרא מי קא חיי א"ל אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לעבדיו לכו ובנו לי פלטרין גדולים במקום שאין מים ועפר הלכו ובנו אותו לימים נפלו אמר להם חזרו ובנו אותו במקום שיש עפר ומים אמרו לו אין אנו יכולין

The Gemara relates that a certain heretic said to Rabbi Ami: You say that the dead will live. Aren’t they dust? And does dust come to life? Rabbi Ami said to him: I will tell you a parable. To what is this matter comparable? It is comparable to a flesh-and-blood king who said to his servants: Go and construct for me a great palace [palterin] in a place where there is no water and earth available. They went and constructed it. Sometime later, the palace collapsed. The king said to them: Return to your labor and construct the palace in a place where there is earth and water available. They said to him: We are unable to do so.

כעס עליהם ואמר להן במקום שאין מים ועפר בניתם עכשיו שיש מים ועפר על אחת כמה וכמה ואם אי אתה מאמין צא לבקעה וראה עכבר שהיום חציו בשר וחציו אדמה למחר השריץ ונעשה כלו בשר שמא תאמר לזמן מרובה עלה להר וראה שהיום אין בו אלא חלזון אחד למחר ירדו גשמים ונתמלא כולו חלזונות

The king became angry at them and said to them: If in a place where there is no water and earth available you constructed a palace, now that there is water and earth available all the more so should you be able to do so. Similarly, concerning man, whom God created ex nihilo, all the more so will God be able to resurrect him from dust. And if you do not believe that a being can be created from dust, go out to the valley and see an akhbar, a creature that today is half flesh and half earth, and tomorrow the being will develop and all of it will become flesh. Lest you say that creation of living creatures is a matter that develops over an extended period, ascend a mountain and see that today there is only one snail there; then ascend tomorrow, after rain will have fallen, and see that it will be entirely filled with snails.

א"ל ההוא מינא לגביהא בן פסיסא ווי לכון חייביא דאמריתון מיתי חיין דחיין מיתי דמיתי חיין א"ל ווי לכון חייביא דאמריתון מיתי לא חיין דלא הוו חיי דהוי חיי לא כ"ש א"ל חייביא קרית לי אי קאימנא בעיטנא בך ופשיטנא לעקמותך מינך א"ל אם אתה עושה כן רופא אומן תקרא ושכר הרבה תטול

The Gemara relates that a certain heretic said to Geviha ben Pesisa: Woe unto you, the wicked, as you say: The dead will come to life. The way of the world is that those who are alive die. How can you say that the dead will come to life? Geviha ben Pesisa said to him: Woe unto you, the wicked, as you say: The dead will not come to life. If those who were not in existence come to life, is it not reasonable all the more so that those who were once alive will come to life again? The heretic said to Geviha ben Pesisa angrily: You called me wicked? If I stand, I will kick you and flatten your hump, as Geviha ben Pesisa was a hunchback. Geviha ben Pesisa said to him jocularly: If you do so, you will be called an expert doctor and will take high wages for your services.

ת"ר בעשרים וארבעה בניסן איתנטילו דימוסנאי מיהודה ומירושלים כשבאו בני אפריקיא לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו ארץ כנען שלנו היא דכתיב (במדבר לד, ב) ארץ כנען לגבולותיה וכנען אבוהון דהנהו אינשי הוה

§ Apropos Geviha ben Pesisa and his cleverness in debate, the Gemara cites additional incidents where he represented the Jewish people in debates. The Sages taught in Megillat Ta’anit: On the twenty-fourth day in Nisan it is a joyous day, since the usurpers [dimusana’ei] were expelled from Judea and Jerusalem. When the people of Afrikiya came to judgment with the Jewish people before the emperor, Alexander of Macedon, they said to him: The land of Canaan is ours, as it is written: “This is the land that shall fall to you as an inheritance, the land of Canaan according to its borders” (Numbers 34:2). And the people of Afrikiya said, referring to themselves: Canaan is the forefather of these people.

אמר להו גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס מוקדון אם ינצחוני אמרו הדיוט שבנו נצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה נצחתכם נתנו לו רשות והלך ודן עמהם

Geviha ben Pesisa said to the Sages: Give me permission and I will go and deliberate with them before Alexander of Macedon. If they will defeat me, say to them: You have defeated an ordinary person from among us, and until you overcome our Sages, it is no victory. And if I will defeat them, say to them: The Torah of Moses defeated you, and attribute no significance to me. The Sages gave him permission, and he went and deliberated with them.

אמר להם מהיכן אתם מביאים ראייה אמרו לו מן התורה אמר להן אף אני לא אביא לכם ראייה אלא מן התורה שנאמר (בראשית ט, כה) ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו עבד שקנה נכסים עבד למי ונכסים למי ולא עוד אלא שהרי כמה שנים שלא עבדתונו

Geviha ben Pesisa said to them: From where are you citing proof that the land of Canaan is yours? They said to him: From the Torah. Geviha ben Pesisa said to them: I too will cite proof to you only from the Torah, as it is stated: “And he said: Cursed will be Canaan; a slave of slaves shall he be to his brethren” (Genesis 9:25). And with regard to a slave who acquired property, the slave belongs to whom and the property belongs to whom? The slave and his property belong to the master. And moreover, it is several years now that you have not served us. Therefore, not only are you not entitled to the land, there are additional debts that must be repaid, as well as a return to enslavement.

אמר להם אלכסנדרוס מלכא החזירו לו תשובה אמרו לו תנו לנו זמן שלשה ימים נתן להם זמן בדקו ולא מצאו תשובה מיד ברחו והניחו שדותיהן כשהן זרועות וכרמיהן כשהן נטועות ואותה שנה שביעית היתה

Alexander the king said to the people of Afrikiya: Provide Geviha ben Pesisa with a response to his claims. They said to Alexander: Give us time; give us three days to consider the matter. The emperor gave them the requested time and they examined the matter and did not find a response to the claims. Immediately, they fled and abandoned their fields when they were sown and their vineyards when they were planted. The Gemara adds: And since that year was a Sabbatical Year, with the accompanying restrictions on agricultural activity, this benefited the Jewish people, as they were able to consume the produce of those fields and vineyards.

שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו הרי הוא אומר (שמות יב, לו) וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו

The Gemara relates: On another occasion, the people of Egypt came to judgment with the Jewish people before Alexander of Macedon. The Egyptian people said to Alexander: It says in the Torah: “And the Lord gave the people favor in the eyes of Egypt, and they lent them” (Exodus 12:36). Give us the silver and gold that you took from us; you claimed that you were borrowing it and you never returned it.

אמר גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס אם ינצחוני אמרו להם הדיוט שבנו נצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה רבינו נצחתכם נתנו לו רשות והלך ודן עמהן

Geviha ben Pesisa said to the Sages: Give me permission and I will go and deliberate with them before Alexander of Macedon. If they will defeat me, say to them: You have defeated an ordinary person from among us, and until you overcome our Sages, it is no victory. And if I will defeat them, say to them: The Torah of Moses, our teacher, defeated you, and attribute no significance to me. The Sages gave him permission, and he went and deliberated with them.

אמר להן מהיכן אתם מביאין ראייה אמרו לו מן התורה אמר להן אף אני לא אביא לכם ראייה אלא מן התורה שנאמר (שמות יב, מ) ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה תנו לנו שכר עבודה של ששים ריבוא ששיעבדתם במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה

Geviha ben Pesisa said to them: From where are you citing proof that you are entitled to the silver and gold? They said to him: From the Torah. Geviha ben Pesisa said to them: I too will cite proof to you only from the Torah, as it is stated: “And the sojourning of the children of Israel, who dwelt in Egypt, was four hundred and thirty years” (Exodus 12:40), during which they were enslaved to Egypt, engaged in hard manual labor. Give us the wages for the work performed by the 600,000 men above the age of twenty (see Exodus 12:37) whom you enslaved in Egypt for four hundred and thirty years.

אמר להן אלכסנדרוס מוקדון החזירו לו תשובה אמרו לו תנו לנו זמן שלשה ימים נתן להם זמן בדקו ולא מצאו תשובה מיד הניחו שדותיהן כשהן זרועות וכרמיהן כשהן נטועות וברחו ואותה שנה שביעית היתה

Alexander of Macedon said to the people of Egypt: Provide Geviha ben Pesisa with a response to his claims. They said to him: Give us time; give us three days to consider the matter. The emperor gave them the requested time and they examined the matter and did not find a response to the claims. Immediately, they abandoned their fields when they were sown and their vineyards when they were planted, and fled. The Gemara adds: And that year was a Sabbatical Year.

ושוב פעם אחת באו בני ישמעאל ובני קטורה לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו ארץ כנען שלנו ושלכם דכתיב (בראשית כה, יב) ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם וכתיב (בראשית כה, יט) אלה תולדות יצחק בן אברהם

The Gemara relates: And on another occasion, the descendants of Ishmael and the descendants of Keturah came to judgment with the Jewish people before Alexander of Macedon. They said to the Jewish people before Alexander: The land of Canaan is both ours and yours, as it is written: “And these are the generations of Ishmael, son of Abraham, whom Hagar the Egyptian, Sarah’s maidservant, bore unto Abraham” (Genesis 25:12), and it is written: “And these are the generations of Isaac, son of Abraham” (Genesis 25:19). Therefore, the land should be divided between Abraham’s heirs.

אמר להן גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהם לפני אלכסנדרוס מוקדון אם ינצחוני אמרו הדיוט שבנו נצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה רבינו נצחתכם נתנו לו רשות הלך ודן עמהן

Geviha ben Pesisa said to the Sages: Give me permission and I will go and deliberate with them before Alexander of Macedon. If they will defeat me, say to them: You have defeated an ordinary person from among us, and until you overcome our Sages, it is no victory. And if I will defeat them, say to them: The Torah of Moses, our teacher, defeated you, and attribute no significance to me. The Sages gave him permission, and he went and deliberated with them.

אמר להם מהיכן אתם מביאין ראייה אמרו לו מן התורה אמר להן אף אני לא אביא ראייה אלא מן התורה שנאמר (בראשית כה, ה) ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות אב שנתן אגטין לבניו בחייו ושיגר זה מעל זה כלום יש לזה על זה כלום מאי מתנות אמר ר' ירמיה בר אבא מלמד שמסר להם שם טומאה

Geviha ben Pesisa said to the descendants of Ishmael: From where are you citing proof that the land of Canaan belongs to both you and the Jewish people? They said to him: From the Torah. Geviha ben Pesisa said to them: I too will cite proof to you only from the Torah, as it is stated: “And Abraham gave all that he had to Isaac. But to the sons of the concubines that Abraham had, Abraham gave gifts, and he sent them away from his son, while he yet lived, eastward, to the east country” (Genesis 25:5–6). In the case of a father who gave a document of bequest [agatin] to his sons during his lifetime and sent one of the sons away from the other, does the one who was sent away have any claim against the other? The father himself divided his property. The Gemara asks: What were these gifts that Abraham gave to the sons of the concubines? Rabbi Yirmeya bar Abba says: This teaches that Abraham provided them with the name of the supernatural spirit of impurity, enabling them to perform witchcraft.

אמר ליה אנטונינוס לרבי גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין כיצד גוף אומר נשמה חטאת שמיום שפירשה ממני הריני מוטל כאבן דומם בקבר ונשמה אומרת גוף חטא שמיום שפירשתי ממנו הריני פורחת באויר כצפור אמר ליה אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו פרדס נאה והיה בו

§ Apropos exchanges with prominent gentile leaders, the Gemara cites an exchange where Antoninos, the Roman emperor, said to Rabbi Yehuda HaNasi: The body and the soul are able to exempt themselves from judgment for their sins. How so? The body says: The soul sinned, as from the day of my death when it departed from me, I am cast like a silent stone in the grave, and do not sin. And the soul says: The body sinned, as from the day that I departed from it, I am flying in the air like a bird, incapable of sin. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: I will tell you a parable. To what is this matter comparable? It is comparable to a king of flesh and blood who had a fine orchard, and in it there were