Sanhedrin 44b:13סנהדרין מ״ד ב:יג
The William Davidson Talmudתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
Save "Sanhedrin 44b:13"
Toggle Reader Menu Display Settings
44bמ״ד ב

א"ל אמש ביטלתם תמיד של בין הערביים ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה על איזה מהן באת א"ל עתה באתי

The Gemara understands the words of the angel that Joshua encountered as a rebuke for some offense Joshua committed: The angel said to Joshua: Yesterday, in the afternoon, you neglected sacrificing the daily afternoon offering because you were engaged in warfare, and now, when it is dark, you neglected Torah study. Joshua asked him: For which of these sins have you come to reprove me? The angel said to him: “I have now come,” i.e., the fact that I did not come before, but waited until now, when it is dark, indicates that the sin of neglecting Torah study is the more severe one.

מיד (יהושע ח, ט) וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק ואמר רבי יוחנן מלמד שלן בעומקה של הלכה

Joshua immediately acted to rectify the matter by deciding that he must devote more time to Torah study, as it is stated: “And Joshua lodged that night” (Joshua 8:9) “into the midst of the valley [ha’emek]” (Joshua 8:13). And Rabbi Yoḥanan says: This teaches that he lodged all night in the depth [be’omekah] of halakha, thereby atoning for his previous neglect of Torah study.

אמר שמואל בר אוניא משמיה דרב גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין שנאמר (יהושע ה, יד) עתה באתי

Shmuel bar Unya says in the name of Rav: Torah study is greater than the sacrificing of the daily offerings, as it is stated: “I have now come,” demonstrating that the neglect of Torah study is a more serious offense than the neglect of the daily offerings.

אמר ליה אביי לרב דימי האי קרא במערבא במאי מוקמיתו ליה (משלי כה, ח) אל תצא לריב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אותך רעך ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל

§ Abaye said to Rav Dimi, who descended to Babylonia from Eretz Yisrael: How do you explain this verse in the West, Eretz Yisrael: “Do not proceed hastily to litigation, lest you know not what to do in the end of it, when your neighbor has put you to shame. Debate your cause with your neighbor, and do not reveal the secret of another” (Proverbs 25:8–9)?

בשעה שאמר לו הקב"ה ליחזקאל (יחזקאל טז, ג) לך אמור להם לישראל אביך האמורי ואמך חתית אמרה רוח פסקונית לפני הקב"ה רבש"ע אם יבואו אברהם ושרה ויעמדו לפניך אתה אומר להם ומכלים אותם ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל

Rav Dimi explained as follows: At the time that the Holy One, Blessed be He, said to Ezekiel: Go say to Israel: “Your father was an Amorite and your mother a Hittite” (Ezekiel 16:3), the spirit Paskonit, which is another name for the angel Gabriel, said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, were the patriarch Abraham and the matriarch Sarah to come now and stand before You, would you speak to them in such a manner and put them to shame? Is it not stated: “Debate your cause with your neighbor, and do not reveal the secret of another”?

ומי אית ליה רשותא כולי האי אין דא"ר יוסי ברבי חנינא שלש שמות יש לו פיסקון איטמון סיגרון פיסקון שפוסק דברים כלפי מעלה איטמון שאוטם עונותיהן של ישראל סיגרון כיון שסוגר שוב אינו פותח

The Gemara asks: But does the angel Gabriel have so much authority that he can reprove God in such a manner? The Gemara answers: Yes, as Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: He, the angel Gabriel, has three names: Piskon, Itmon, and Sigron. He is called Piskon because he splits [sheposek] words and argues with God on High. He is called Itmon because he conceals [she’otem] the sins of the Jewish people. And he is called Sigron because once he closes [shesoger] his arguments on behalf of the Jewish people, no one reopens the discussion.

(איוב לו, יט) היערוך שועך לא בצר א"ר אלעזר לעולם יקדים אדם תפלה לצרה שאילמלא (לא) הקדים אברהם תפלה לצרה בין בית אל ובין העי לא נשתייר מרשעי ישראל שריד ופליט ריש לקיש אמר כל המאמץ עצמו בתפלה מלמטה אין לו צרים מלמעלה ר' יוחנן אמר לעולם יבקש אדם רחמים שיהו הכל מאמצין את כחו ואל יהו לו צרים מלמעלה:

The verse states: “Had you prepared your prayers, before your troubles came” (Job 36:19). Rabbi Elazar says: A person should always offer up prayer before trouble actually arrives, as had the patriarch Abraham not anticipated the trouble at Ai with the prayer he offered between Bethel and Ai, there would have been no remnant or refugee remaining among the enemies of Israel, a euphemism for Israel itself, as Israel suffered a defeat at Ai from which there is ordinarily no recovery. Reish Lakish says: The verse should be understood as follows: Anyone who concentrates himself and his energy in prayer in the world below will have no enemies in Heaven above causing him trouble. Rabbi Yoḥanan says: The verse should be understood in a slightly different manner: A person should always pray for mercy that all heavenly beings should strengthen his power of prayer, and that he should have no enemies causing him trouble in Heaven above.

מנין שכיפר לו וידויו וכו': תנו רבנן מנין שכיפר לו וידויו שנאמר (יהושע ז, ב) ויאמר לו יהושע מה עכרתנו יעכרך ה' היום הזה היום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעולם הבא וכתיב (דברי הימים א ב, ו) ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרדע כולם חמשה מאי כולם חמשה כולן חמשה הן לעוה"ב

§ The mishna teaches: From where is it derived that Achan’s confession achieved atonement for him? The Sages taught likewise in a baraita: From where is it derived that Achan’s confession achieved atonement for him? As it is stated: “And Joshua said: Why have you brought trouble on us? The Lord shall trouble you this day” (Joshua 7:25). Joshua said to Achan: On this day of your judgment you are troubled, but you will not be troubled in the World-to-Come. And elsewhere it is written: “And the sons of Zerah were Zimri and Ethan and Heman and Calcol and Dara, five of them in all” (I Chronicles 2:6). What do the words “five of them in all” serve to teach? All five sons are destined to receive a share in the World-to-Come. According to the Sages, Zimri is Achan, son of Zerah, as will be explained. Since Achan has a share in the World-to-Come, his confession must have achieved atonement for him.

כתיב זמרי וכתיב עכן רב ושמואל חד אמר עכן שמו ולמה נקרא שמו זמרי שעשה מעשה זמרי וחד אמר זמרי שמו ולמה נקרא שמו עכן שעיכן עונותיהן של ישראל:

In one place, among the five sons of Zerah, it is written: “Zimri,” without any mention of Achan (I Chronicles 2:6), and in another place it is written: “And Joshua took Achan, son of Zerah” (Joshua 7:24). Rav and Shmuel both say that Zimri and Achan are one and the same, but they disagree about his real name. One of them says: His real name was Achan. Why then was he called Zimri? He was called Zimri because he acted like Zimri, i.e., just as Zimri engaged in sexual intercourse with a Midianite woman, Achan engaged in intercourse with a betrothed young woman. And the other one says: His real name was Zimri. Why then was he called Achan? He was called Achan because he acted like a snake [she’iken] and caused the punishment of the sins of the Jewish people.

אם אינו יודע להתוודות כו' רבי יהודה אומר כו' לנקות עצמן: וינקו עצמן כדי שלא להוציא לעז על בתי דינין ועל העדים

§ The mishna teaches that if the condemned man does not know how to confess, they say to him: Say simply: Let my death be an atonement for all my sins. Rabbi Yehuda says that if he knows that he was wrongfully convicted, he should say: Let my death be an atonement for all my sins except for this sin. The Sages counter that if such a confession is acceptable, anyone who is sentenced to execution would state it to clear himself in the eyes of the public. The Gemara challenges: Let them clear themselves. Why should the court intervene if the condemned man wishes to proclaim his innocence? The Gemara answers: They intervene so as not to cast aspersions on the courts and on the witnesses who testified against him.

ת"ר מעשה באדם אחד שיצא ליהרג אמר אם יש בי עון זה לא תהא מיתתי כפרה לכל עונותי ואם אין בי עון זה תהא מיתתי כפרה לכל עונותי וב"ד וכל ישראל מנוקין והעדים לא תהא להם מחילה לעולם וכששמעו חכמים בדבר אמרו להחזירו אי אפשר שכבר נגזרה גזירה אלא יהרג ויהא קולר תלוי בצואר עדים

The Sages taught: An incident occurred involving a person who was being taken out to be executed after having been convicted by the court. He said: If I committed this sin for which I am being executed, let my death not be an atonement for all my sins; but if I did not commit this sin for which I am being put to death, let my death be an atonement for all my sins. And the court that convicted me and all the people of Israel are clear of responsibility, but the witnesses who testified falsely against me will never be forgiven. And when the Sages heard this, they said: It is impossible to bring him back to court and reconsider the verdict, as the decree has already been decreed. Rather, he shall be executed, and the chain of responsibility for his wrongful execution hangs around the necks of the witnesses.

פשיטא כל כמיניה לא צריכא דקא הדרי בהו סהדי

The Gemara asks: Isn’t it obvious that he should be executed? Is it in his power to have his sentence overturned just because he says he is innocent? The Gemara answers: No, it is necessary to state that the condemned man is executed even when the witnesses retracted their testimony.

וכי הדרי בהו מאי הוי כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד לא צריכא דאע"ג דקא יהבי טעמא למילתייהו (כי ההוא מעשה דבעיא מיכסא):

The Gemara asks: Even if the witnesses retracted their testimony, what of it? It is still clear that the condemned man is to be executed, as the halakha is that once a witness has stated his testimony, he may not then state a revision of that testimony. In other words, a witness’s retraction of his testimony has no validity. The Gemara answers: No, it is necessary to state that the condemned man is executed even when the witnesses retracted their testimony and gave an explanation for having lied in their initial statement. This is like that incident involving Ba’aya the tax collector, where it was discovered that witnesses had falsely accused the son of Rabbi Shimon ben Shataḥ in revenge for the son’s having sentenced to death for sorcery the witnesses’ relatives.

מתני׳ היה רחוק מבית הסקילה ארבע אמות מפשיטין אותו את בגדיו האיש מכסין אותו מלפניו והאשה מלפניה ומאחריה דברי רבי יהודה וחכ"א האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה:

MISHNA: When the condemned man is at a distance of four cubits from the place of stoning, they take off his clothes. They cover a man’s genitals in the front, and a woman is covered both in the front and in the back; this is the statement of Rabbi Yehuda. But the Rabbis say: A man is stoned naked, i.e., wearing only that cloth covering, but a woman is not stoned naked, but is stoned while clothed.

Rashi on Sanhedrin 44b:13:3רש"י על סנהדרין מ״ד ב:י״ג:ג
The William Davidson Talmudתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
Save "Rashi on Sanhedrin 44b:13:3"
Toggle Reader Menu Display Settings
44b:13מ״ד ב:י״ג

כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד - דבר המכחיש את הראשון דכתיב (ויקרא ה) אם לא יגיד אהגדה קמייתא קפיד קרא ואפי' מיחשדינהו נמי לא מיבעי דאיכא למימר דהאי דהדרי בהו דאמרי מה לנו לחוב בדמו:

דיהבי טעמא למילתייהו - מפני שנאה פלונית היינו שונאים אותו:

דבעיא מכסא - מעשה במוכס אחד ישראל רשע אחד שמת ובו ביום מת אדם גדול בעיר ובאו כל בני העיר ונתעסקו במטתו וקרובי אותו מוכס הוציאו גם את מטת המוכס אחריו וקפצו עליהם אויבים והניחו המטות וברחו והיה שם תלמיד אחד שישב לו עם מטת רבו לאחר זמן חזרו גדולי העיר לקבור את החכם ונתחלפ' להם מטתו בשל מוכס והיה אותו תלמיד צועק ולא הועיל וקרובי המוכס קברו את החכם ונצטער בה אותו תלמיד מאד מה חטא גרם ליקבר זה בבזיון ומה זכה אותו רשע ליקבר בכבוד גדול כזה נראה לו רבו בחלום ואמר לו אל תצטער בא ואראך בכבודי בגן עדן בכבוד גדול ובא ואראך אותו האיש בגיהנם וציר של פתח גיהנם סובב באזניו אבל פעם אחת שמעתי בגנות תלמידי חכמים ולא מחיתי ולכך נענשתי וזה פעם אחת הכין סעודה לשר העיר ולא בא שר העיר וחילקה לעניים וזה היה שכרו אמר אותו תלמיד עד מתי יהא אותו האיש נדון בדין קשה אמר לו עד שימות שמעון בן שטח ויכנס תחתיו אמר לו למה אמר לו מפני נשים מכשפניות ישראליות שיש באשקלון ואינו עושה בהן דין למחר סיפר אותו תלמיד דברים לשמעון בן שטח מה עשה כינס שמונים בחורים בעלי קומה והיה אותו היום יום גשמים ונתן כד גדולה ביד כל אחד ואחד וקיפל טלית בתוכם ואמר להן הזהרו בהן שהן שמונים ובשעה שתכנסו יגביה איש אחת מהן מן הארץ ושוב אין מכשפות שולטות בכם ואם לאו לא נוכל להם הלך לו שמעון בן שטח לטרקלין שלהם והניח הבחורים מבחוץ אמרו לו מי אתה אמר להן מכשף אני ולנסותכם בכשפים באתי אמרו לו ומה כשפים בידך אמר להן יכולני להביא לכם שמונים בחורים עטופי טליתות נגובות ואע"פ שהוא יום גשמים אמרו לו הנראה יצא לחוץ ורמז להם הוציאו הטליתות מן הכדים ונתעטפו בהן ונכנסו ואחז כל אחד את אחת מהן והגביה ויכלו להם והוציאום ותלאום כולם ונתקנאו קרוביהם בדבר ובאו שנים מהם וכוונו דבריהם והעידו על בנו של שמעון בן שטח חיוב מיתה ונגמר דינו וכשהיה יוצא ליסקל אמר אם יש בי עון זה לא תהא מיתתי כפרה לי ואם אינו כן תהא מיתתי כפרה על כל עונותי וקולר תלוי בצואר עדים ושמעו אלו וחזרו בהם ונתנו טעם לדבריהם מחמת שנאת הנשים ואעפ"כ לא נפטר: