1
תניא כוותיה דרב נחמן אחד עני ואחד עשיר מערבין בפת. ולא יצא עשיר חוץ לתחום ויאמר שביתתי במקומי לפי שלא אמרו לערב ברגל אלא למי שבא בדרך וחשכה לו דברי ר' מאיר ור' יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר מערבין ברגל. ויצא עשיר חוץ לתחום ויאמר תהא שביתתי במקומי וזהו עיקרו של עירוב. והתירו חכמים לבעל הבית לשלוח עירובו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו בשביל להקל עליו. והלכתא כרב נחמן מדמתני ליה רב חמא לחייא בר רב קמיה דרב אחד עני ואחד עשיר וא"ל סיים בה נמי הלכה כרבי יהודה: