מתני' הבכור נאכל שנה בשנה בין תמים בין בעל מום שנאמר לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה. נולד לו מום תוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש. לאחר שנתו אינו רשאי לקיימו אלא עד שלשים יום:
גמ' מדקתני נולד לו מום תוך שנתו למימרא דלשנה דידיה מנינן ליה מנה"מ. אמר רב יהודה אמר רב אמר קרא לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה איזהו שנה שנכנסת בחבירתה הוי אומר זו שנה של בכור. איבעיא להו היכי קאמר נולד בו מום תוך שנתו רשאי לקיימו כל י"ב חדש ולאחר שנתו עד שלשים יום. או דלמא הכי קאמר היכא דנולד בו מום תוך שנתו רשאי לקיימו כל י"ב חדש ותו לא. והיכא דנולד לו מום אחר שנתו אינו רשאי לקיימו אלא שלשים יום. תא שמע בכור שנולד לו מום ט"ו יום בתוך שנתו משלימין לו ט"ו יום אחר שנתו. השלמה אין מיהבא לא : גרסינן בפרק ארבעהראשי שנים דף ו: בכור מאימתי מונין לו שנה. אביי אמר משעה שנולד. רב אחא בר יעקב אמר משעת שנראה להרצאה. ולא פליגי הא בתם והא בבעל מום בעל מום מי מצי אכיל ליה דקים ביה דכלו לו חדשיו. ואי שהייה לבכור לבתר זימניה מיעבר קא עבר עליה אבל איפסולי לא מיפסיל אלא אי בעל מום הוא שחיט ואכיל ליה. ואי תם הוא מקריב. דתניא שם דף ה: אחרים אומרים בכור שעברה שנתו יכול יהא כפסולי המוקדשין ויפסל ת"ל ואכלת לפני ה' מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך מקיש בכור למעשר מה מעשר אינו נפסל משנה לחבירתה אף בכור אינו נפסל משנה לחבירתה.