הוליד משפחה גדולה האם רשאי להתבטל מפו"ר

Limiting Family Size

הלכה זו של מניעת הריון אחרי לידה אינה למצניעיה ורבים צריכים לה, והגמו"ז זצלה"ה לאו יחידאה הוא כי גם הגרי"י רודערמאן ז"ל היה מורה כן ויש גדולים אחרים שנאמר עליהם כן. ומה שכתב בשו"ת אגרות משה חלק אבן העזר חלק א' סימן ס"ד שלא ראה למי שמתיר לאשה למנוע הריון זולת במקום סכנה עכ"ל^*(הג"ה) בשו"ת אגרות משה חלק אבן העזר חלק ד' סימן ע"ד אות ב' כתב הוא עצמו בענין לקיחת גלולות למניעת הריון וכו' ובזהירות שהגלולות לא יגרמו שתראה טיפת דם, הנה אם כבר קיימו פו"ר ויש סיבה כלכלית או סיבה נחוצה אחרת אז אפילו אם לא קיימו עדיין פו"ר רק שהאשה חלושה, יכולה לקחת הגלולות למנוע הריון מאחר שאין בזה ענין של הוז"ל וכו' עכ"ל. ולפי זה מה שאסר בחלק א' סימן ס"ג וס"ד אינו אלא במוך הנקרא דיאפרא"ם שאסור לפי דעתו וכן נראה בחלק ד' שם אות א' ואילו בגלולות הקיל טפי וכן בקצף (פו"ם) עיי"ש באות ד', והוא הפך מה שהורו בשמו עיין בבני בנים שם. אבל לפלא שהתיר משום סיבה כלכלית או סיבה נחוצה אחרת עכ"ל כי גידול כל ילד כרוך בהוצאה כלכלית והותרה הרצועה לגמרי, וגם סותר מה שכתב שם בסימן ע"א שאין להתיר בשביל קושי הגידול וחוסר פרנסה עכ"ל ומיירי במי שכבר קיים פו"ר וכן בסימן ע"ב כתב שאין לקחת גלולות שלא לצורך גדול, וע"כ צריך לדחוק שגם בסימן ע"ד שם מיירי בצורך גדול. לאו אדעתיה כמו שכתבתי בבני בנים [חלק א'] סימן ל"א.

My grandfather's ruling permitting contraception between births is no secret, and many people rely on it. He was not alone in his psak. R. Ruderman z"l of Ner Yisrael ruled the same way, and there are other great scholars who reportedly do so. This apparently was not known to Resp. Igrot Moshe in Even haEzer, part 1, no. 64,⁴ A remarkable instance of overlooking the other side to a controversy concerned Reform and Conservative marriages. In his Sefer Peirushei Ivra, my grandfather wrote that a get is required after a civil marriage if the couple lived together publicly as man and wife. R. Feinstein z"l disagreed with this in Resp. Igrot Moshe, Even haEzer, part 1, no. 74, and added that all the more so, those married by a Reform rabbi do not need a get.
R. Henkin protested in the journal haPardes: " It is utterly amazing, it makes the hair on one's head stand up, [to see] how [Resp. Igrot Moshe] is lenient in the matter of Reform marriages. Is there any need [for a rabbi] to perform the marriage? If a Jew says to a woman in the presence of witnesses, "You are my wife," she becomes the man's wife. And if there were no witnesses at the time, when they live together for many years and are known as man and wife [it is as if] there were witnesses…. This [ruling] constitutes releasing a married woman [to remarry] without a divorce, and all who are experts in Halachah are in an uproar about it."
Despite this, six years later Resp. Igrot Moshe, Even haEzer, part 3, no. 23 claimed, "Even if we say that in the case of wicked people and unbelievers their kidushin is valid, following the reasoning of haGri"a Henkin shlita, … in the case of disciples of Conservatism and Reform, this, too, amounts to nothing … since it is as if they actually and specifically intended that their marital relations should not be for the [purpose] of kidushin according to the Torah. When there is such an intention even haGri"a Henkin [agrees] there is nothing [to their kidushin]."
He wrote again in part 3, no. 45: "Because the marriage was conducted by a Conservative rabbi, it stands to reason there were no valid witnesses…. here even haGri"a Henkin would agree." He repeated this claim another three times, in Even haEzer, part 4, nos. 75–77. At least five times, then, R. Feinstein ascribed to R. Henkin a view that was diametrically opposed to what was actually my grandfather's position.
[Resp. Mishneh Halachot, vol. 7, no. 214 wrote that he heard from an unidentified second-hand source (ish mepi ish) that even though my grandfather required a get, he ruled that when a woman's first marriage, performed by a Reform rabbi, was terminated without one, the children born to a second marriage have no disabilities.. This claim was aired four years after my grandfather's death and is the result of wishful thinking. Nothing my grandfather wrote or said supports it.] who wrote that he had never seen anyone who permitted birth control except in cases of danger to the mother.⁵ R. Feinstein wrote in Igrot Moshe, Even haEzer, part 4, no. 74 (2): "Concerning taking birth control pills … when care is taken so that the woman does not stain, if they have already fulfilled the mitzvah of procreation and there is an economic reason or other pressing need, or even if they have not fulfilled the mitzvah but the woman is weak, she may take birth control pills since there is no aspect of wasting seed."
This is unlike his categorical prohibition of birth control in Even haEzer, part 1, no. 64 (see previous chapter). The earlier teshuvah related only to the use of a diaphragm which he prohibited except in cases of danger, but he later permitted the use of foam and subsequently pills, see Even haEzer, part 4, no. 74 (1) and (4). (But see at length in Bnei Banim, vol. 1, no. 30, that my grandfather permitted the use of a diaphragm.) Even so, it is remarkable for Resp. Igrot Moshe to have permitted birth control because of "economic reason or other pressing need," since raising any child involves economic sacrifice. It also contradicts what he wrote 19 years later in part 4, no. 71 not to permit birth control merely because of "difficulties in raising children or making a living," even though the question concerned one who had already fulfilled the mitzvah of procreation. Similarly, in no. 72 he wrote that birth control pills should not be taken except in cases of great need. One has to force the sense of no. 71 and say that it refers only to use of a diaphragm, and of no. 74 (2) and say it refers only to a case of great need.

ועתה לשאלתו האם איש ואשה עם ט' ילדים שכבר קיימו פריה ורביה וקשה להם מצד הפרנסה האם מותר שלא להוסיף ילדים, ז"א או שקשה להם עכשיו או אפילו אם לא קשה להם עכשיו אבל בגלל שהאשה לא תוכל לעבוד יתכן שיגרום קשיים בפרנסה כשהבנים יתחנכו ויהיו הוצאות מרובות, ועוד שבא לאב פחד (עצבים) שח"ו יהי' לו בן לא בריא עכ"ל השאלה, וכבודו בקש לדעת האם הגמו"ז זצלה"ה היה מתיר להשתמש בדיאפרא"ם בכגון זה. ברם אין משיבים בשם הארי אחרי מותו ולא נודע לי שהורה בשאלה זו בדיוק, אבל אכתוב דעתי הענויה ואולי אכוון גם לדעתו הרמה.

On the question of how many children a couple is required to have and whether at some point they can cease having more, I cannot respond in my grandfather's name since we did not discuss the topic. I will nevertheless write my humble opinion, and perhaps I will merit approximating his exalted view.

מקור הדברים הוא במסכת יבמות דף ס"ב עמוד ב' תניא רבי יהושע אומר נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו שנאמר (קהלת יא) בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או הזה ואם שניהם כאחד טובים וכו', אמר רב מתנא הלכה כרבי יהושע עכ"ל.

The discussion centers on Yevamot 62b:

R. Yehoshua said, "[Even if] a man married a wife in his youth, he should marry a wife in his old age; if he had children in his youth he should have children in his old age, as it is said (Kohelet 11:6), 'sow your seed in the morning, and do not rest your hand in the evening (vela'erev al tanach yadecha). For you do not know who will prove worthy, this one or that, or whether both are equally good.' " … R. Matna said, "Halachah is according to R. Yehoshua."

ומצוה זו של לערב היא קיל משאר מצוות דרבנן לדעת הרבה ראשונים וכמו שפרש"י במסכת ביצה דף ל"ז עמוד א' בד"ה דאית לי' אשה ובנים שאינה אלא קצת מצוה. וכן דעת הרמב"ן במלחמות ה' במסכת יבמות שם, וז"ל מצוה דרבנן היא כמנהג דרך ארץ מדקא נסיב לה תלמודא בבקר זרע את זרעך ולא הזכירו בזה איסור אלא ישא אשה מצוה דלכתחילה הוא אין כופין ולא קורין עבריינא למי שלא רוצה לעסוק בא אבל מאשה לא יבטל לעולם שאסור הוא לעמוד בלא אשה וכו' עכ"ל, ומה שכתב שישא אשה מצוה לכתחילה הוא עכ"ל פי' אשה שניה נוסף על אשתו כדי לקיים לערב ועיין בריטב"א במסכת יבמות דף ס"ד עמוד א' בד"ה אינו רשאי.

According to many rishonim, the injunction "do not rest your hand in the evening" ("la'erev") is less binding than other rabbinical enactments. In Beitzah 37a, Rashi wrote that it is only "a bit of a mitzvah." Similarly, Ramban wrote in Milchamot haShem in Yevamot:

It is a rabbinical injunction reflecting natural behavior (minhag derech eretz), for the Talmud brings "sow your seed in the morning." They did not mention any prohibition; rather, "marry a wife [and have children in his old age]" is a mitzvah that preferably (lechat'chilah) should be carried out, [but] we do not coerce [someone] or label him a violator if he does not want to engage in it. However, he should never be without a wife.

According to Rashi, Ramban, Ritva and others, R. Yehoshua refers to someone who already has children and whose wife is past childbearing age; in such circumstances, there is "a bit of a mitzvah" to take an additional wife who is capable of bearing children, so that he can continue to procreate. If his wife died, on the other hand, he is obligated to remarry whether or not he will have more children.

ואולם דעת הרמב"ם אינה כן אלא שהיא מצוה כשאר מצוות דרבנן, שכתב בהלכות אישות פרק ט"ו הלכה ט"ז אף על פי שקיים אדם פריה ורביה הרי הוא מצוה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח, שכל המוסיף נפש אחת מישראל כאילו בנה עולם וכן מצות חכמים היא שלא ישב אדם בלא אשה שלא יבוא לידי הרהור וכו' עכ"ל הרי שהשווה את המצוה להרבות תמיד עם המצוה שלא ישב בלא אשה ואף הקדים אותה הפך סדר הברייתא.

Rambam, however, ruled that la'erev is as binding on the husband as any other rabbinical commandment, and that the obligation is independent of the question of remarriage. He wrote in Hilchot Ishut 15:16:

Even though a man has fulfilled the [Biblical] commandment of procreation, it is a rabbinical commandment that he should not cease from procreation as long as he has strength, for anyone who adds a soul to Israel is as if he built the world. It is also a rabbinical commandment that a man not remain without a wife, so that he does not reach the state of hirhur.

ומה שכתב הרמב"ם שמצוה להפרות כל שיש בו כח עכ"ל כן הוא בשאילתות דרב אחאי שאילתא קס"ה, אילו מאן דאית לי' בני וידע בנפשיה דבר אולודי הוא מי מחייב בפריה ורביה או לא, מי אמרינן כיון דאית ליה בני הא קיים ליה פריה ורביה או דילמא אף ע"ג דאית ליה מחייב למיעסק בפריה ורביה ואולודי בני דלא ידע אי בני דינקותיה מצליחים אי בני דסיבותיה מצליחים עכ"ל והביא עליו דברי רבי יהושע אע"פ שנשא אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו ואע"פ שהיו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו שנאמר בבקר זרע וגו' עכ"ל. ולפי גרסת השאילתות לישא אשה בזקנותו ולהוליד בנים בזקנותו אינם קשורים זה לזה, וממילא יש לו להוליד בנים בזקנותו גם מאשתו הראשונה אם יכול וזוהי דעת הרמב"ם שלא הזכיר אשה ראשונה או שניה.

The view that a man is commanded to procreate "as long as he has strength," is earlier found in She'iltot d'Rav Achai 165, who asked:

A man who has children and knows in his heart that he is capable of having more, is he obligated to [continue to] fulfill the mitzvah of procreation? Do we say that since he has children he has already fulfilled the mitzvah of procreation, or perhaps, even though he has [children] he is obligated to be involved in procreation and beget [more] children, for he does not know whether the children of his youth will succeed or the children of his old age will succeed?

The question is asked in a general fashion, and deals with having additional children from his first or any other wife. In answering, She'iltot cited a slightly different version of the beraita in the name of R. Yehoshua:

Even though he married a wife in his youth, he should marry a wife in his old age; and even though he had children in his youth he should have children in his old age, as it is said, "sow your seed in the morning."

He should remarry in his old age and should have children in his old age; they are two separate obligations. According to this, a man is obligated to continue to have children as long as he is able to, and this is Rambam's opinion.

ורק קשה שהרמב"ם השמיט הפסוק מקהלת שהביא רבי יהושע וכתב טעם משלו כמו שתמה בהגהות הרמ"ך. וצ"ל בדעת הרמב"ם שהפסוק הוא אסמכתא בעלמא ומצות חכמים אינה מטעם שאינו יודע איזה זרע יכשר וכו', כמו שנראה בתנחומא ישן פרשת חיי שרה אות ח' ובראשית רבה פרשה ס"א אות ג' שדרשו פסוק זה על הכתוב בבראשית פרק כ"ה ויוסף אברהם ויקח לו אשה וגו' עכ"ל והרי כבר בישר לו הקב"ה כי ביצחק יקרא לך זרע ושפיר ידע אברהם שהוא ההגון ומתקיים, ולכן מדהסמיכו עליו ולערב וגו' מבואר שמדרבנן חייב להוליד בכל ענין, וכן ברי"ף העתיק רק בבקר זרע את זרעך ולערב על תנח ידך עכ"ל והשמיט כי אינך יודע וגו' ולכן פרש הרמב"ם טעם אחר. וצ"ל שהמדרש אינו סובר מה שאמרו במסכת יומא דף כ"ח עמוד ב' וקדושין דף פ"ב עמוד א' שאברהם אבינו קיים כל התורה כולה שאם כן היה צריך לישא אשה בזקנותו כיון שעדיין לא קיים פריה ורביה שהיא בזכר ונקבה לדעת בית הלל ולא מפני ולערב, ודוחק שסובר כרבי יהודה במסכת בבא בתרא דף ט"ז עמוד ב' שדרש שלאברהם היתה בת, ועיין בבראשית רבה פרשה ס"ד אות ד' שמשמע שאברהם ידע את כל התורה ולא שקיים אותה וראה בתורה שלמה ויש לפלפל ואכ"מ.

What remains to be explained is why Rambam omitted the verse from Kohelet cited in the beraita and substituted his own reason, that anyone who adds a soul to Israel is as if he has built the world. I think the answer is that the verse is only a peg. This can be seen from Tanchuma haYashan in Chayei Sarah, paragraph 8, and Bereishit Rabah 61:3, which applied the verse in Kohelet to Bereishit 25:1, "Avraham persisted and took himself a wife." "For you do not know who will prove worthy, this one or that" does not apply here, for Avraham did know: God had promised him, "your seed will be called through Yitzchak." If the Sages nevertheless applied la'erev to Avraham , it follows that one is obligated to continue to have children even if the results are known in advance. Rambam, therefore, gave a different reason.

מכל מקום שאר ראשונים לא העתיקו דברי הרמב"ם האלה אפילו הרגילים בשיטתו עיין בסמ"ג מצות עשה מ"ט וארחות חיים הלכות כתובות הלכה ל"ד ומאירי במסכת יבמות שם וכן בטור ושלחן ערוך אבן העזר סימן א' סעיף ח', ולא ראיתי מי שהביא לשונו לבד מספר עץ חיים הלכות פריה ורביה סוף פרק ראשון. וכיון שהיא מחלוקת בדרבנן הלכה להקל וכל שיש איזה עכוב בדבר אינו חייב להמשיך לקיים ולערב ואינו נקרא עובר על דברי חכמים וכמו שכתב הרמב"ן.

However, on the question of la'erev most rishonim did not follow Rambam, including those who usually do so; see Semag in Aseh 49, Orchot Chayim in Hilchot Ketuvot 34, Meiri in Yevamot, and Tur and Shulchan Aruch in Even haEzer 1:8. I have not found anyone who copied Rambam's language other than Sefer Eitz Chayim in Hilchot Pri'ah uRevi'ah. Since this is a controversy over a rabbinical law, Halachah follows the lenient view. Therefore, one need not continue to fulfill la'erev if there is some impediment to doing so, and one will not be considered a violator of rabbinical law, as Ramban wrote.

ועוד שפשט לשון רבי יהושע מיירי באשה שניה ולא בבנים נוספים מאשה ראשונה, וכן הוא באבות דרבי נתן פרק ג' הלכה ו' רבי יהושע אומר שא אשה בילדותך ושא אשה בזקנותך הוליד בנים בילדותך והוליד בנים בזקנותך אל תאמר איני נושא אשה פי' שניה אלא שא אשה והוליד בנים ובנות והרבה פריה ורביה בעולם וכו' עכ"ל. ובקהלת רבה פרק י"א פסוק ו' רבי נתן פתר קרייא באשה, אם לקחת אשה בנערותך לקח בזקנותך למה אינך יודע איזה בנים מתקיימים לך וכו' עכ"ל ועיי"ש בפירוש מהרז"ו, ולמה לא קאמר שפתר קרייא בבנים אלא משמע שמיירי בנושא אשה שניה דוקא שאז צריך לישא בת בנים ולהוליד ממנה כמו שהוליד מהראשונה. וכן בתנחומא הישן שם א"ר דוסתאי אם נטלת אשה וילדה ומתה אל תשב לך בזקנותך חוץ מאשה וכו' למד מאברהם שבנערותו לא הוליד אלא אחד ובזקנותו הוליד י"ב עכ"ל ובשום מקום לא דרשו שצריך להמשיך לפרות מאשתו הראשונה.

Furthermore, the sense of R. Yehoshua's words is that he refers specifically to having children from a second marriage. In Avot d'R. Natan 3:6:

R. Yehoshua says: Marry a wife in your youth and marry a wife in your old age, have children in your youth and have children in your old age. Do not say, I will not marry a [second] wife, but marry a wife and have sons and daughters, and increase procreation in the world.

Similarly, in Kohelet Rabah 11:6:

R. Natan explained the verse as [referring to] a wife: if you took a wife in your youth, take a wife in your old age. Why? Because you do not know which children will survive, and see Maharzu there. And in Tanchuma haYashan:

R. Dostai said, if you took a wife and she bore children and she died, don't remain without a wife in your old age…. learn from Avraham, who in his youth had only one son and in his old age, twelve.

וכן נראה בשלחן ערוך סימן א' סעיף ח' שכתב אע"פ שקיים פריה ורביה אסור לו לעמוד בלא אשה וצריך לישא אשה בת בנים וכו' עכ"ל, הרי שתלה באיסור לעמוד בלי אשה ושצריך לישא אשה בת בנים ולא כתב שצריך להמשיך לפרות ולרבות גם מאשתו הראשונה כדעת הרמב"ם. ולא שלשאר ראשונים אין מצוה כלל של ולערב מאשתו ראשונה כי אין זה מסתבר כלל ועיין היטב ברש"י במסכת ביצה שם ובריטב"א ביבמות שם, אלא שהיא מצוה קיומית וכלשון הירושלמי במסכת ביצה שם רשות שהיא מצוה עכ"ל וזוהי כוונת רש"י שכתב שקצת מצוה איכא עכ"ל כי לא תקנו מצוה חיובית מדרבנן אלא רק בנושא אשה אחרת שאז ישא בת בנים כיון שמנהג דרך ארץ כלשון הרמב"ן הוא שתוצאת הנישואין תהיה להקים זרע. ולא ראיתי מי שהעיר בכל זה.

In all of these, the lesson is applied to a second marriage with a wife who can bear children. This is not to say that there is no mitzvah to have additional children from a first marriage; however, doing so is only a voluntary mitzvah (mitzvah kiyumit) of the sort that the Jerusalem Talmud in Beitzah 5:1 called reshut shehi mitzvah. It may be that the Sages made la'erev obligatory primarily in the case of a second marriage because it is a "custom based on natural behavior" that every marriage should result in children, even if the husband has previously fulfilled his obligation of procreation with his first wife. I have not seen anyone who commented on this.

Also, while according to Rambam there is no limit to the number of children mandated by la'erev "as long as he has strength," it seems likely that according to other rishonim the rabbinical la'erev resembles the Torah mitzvah of pru u'revu in having one son and one daughter, in keeping with the principle "Everything the Sages enacted, they enacted in resemblance to the Torah." This fits the exposition of the verse in Kohelet, "sow your seed in the morning, and in the evening do not rest your hand," that is, the same obligation you had in the morning to have a son and a daughter in fulfillment of pru u'revu is the obligation you have in the evening in fulfillment of la'erev. It follows that a man who has two sons and two daughters has fulfilled both the Torah obligation of pru u'revu and the rabbinical vela'erev al tanach yadecha.

ולכן כבודו לא נתחייב להוליד בנים עד אין קץ לדעת רוב ראשונים והטור ושלחן ערוך שלא כרמב"ם. וכל שכן שכבר הוליד ט' בנים ונתקיים באשתו עד עקרה ילדה שבעה ואומדנא דמוכח שברבוי בנים יותר מזה יש לה צער ואינה צריכה להחריב את עצמה כדי לבנות העולם. וכל מה שכתבתי בבני בנים [חלק א'] סימן ל' לא היה אלא לבאר דעת הגמו"ז שהתיר לדחות הריון לכמה שנים אחרי לידת ולד חי אפילו לא קיים פריה ורביה עדיין, אבל כשקיים פריה ורביה והוליד עוד אזי אינו צריך לפנים שאינו מחוייב במקום צער ודוחק פרנסה להוסיף בנים, ואשרי חלקו שכבר זכה להקים משפחה גדולה.

One need not endlessly have children, then, following the opinions of most of the rishonim and Tur and Shulchan Aruch, and contrary to Rambam. What I wrote in Bnei Banim, vol. 1, no. 30, was in order to explain the ruling of my grandfather, who permitted spacing births even when the mitzvah of procreation has not yet been fulfilled. When it has been fulfilled, it is not difficult to establish that one need not have many additional children in the face of personal or economic hardship.

ורק לרווחא דמילתא אכתוב עוד ג' טעמים להיתר. הדרך הא', עיין בבית שמואל אבן העזר סימן א' סעיף קטן א' שהקשה על מה שכתב הרמב"ם בהלכות אישות פרק ט"ו הלכה א' והובא באבן העזר סימן ע"ו סעיף ו', האשה שהרשת את בעלה אחר הנשואין שימנע עונתה הרי זה מותר במה דברים אמורים כשהיו לו בנים שכבר קיים פריה ורביה עכ"ל, והלא בהלכה ט"ז כתב שאף על פי שקיים אדם פריה ורביה הרי הוא מצוה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח עכ"ל ואם כן מנין שמהני מחילת עונה לעבור על מצות חכמים, שהרי לרמב"ם המשך פריה ורביה הוי מצוה מדרבנן ולא מנהג דרך ארץ בלבד וכמו שבארנו. ובברכי יוסף שם אות ב' אחרי שדחה תרוץ הט"ז, תרץ שמצד לערב אל תנח ידך אינו חייב לבעול כל עונה אלא תסגי לעתים רחוקות וקרא הכי כתיב ולערב אל תנח ידך שלא יניח לגמרי וכו' עכ"ל עיי"ש והובא בקצור בפתחי תשובה שם סעיף קטן א'. ולפי זה כיון שאם כבר קיים פריה ורביה יכול לדחות מצות עונה לעת מן העתים אם מוחלת לו, מה לי שלא יבעול מה לי שתשתמש בדיאפרא"ם המותר כשלעצמו כיון שאינו דומה למוך כמו שכתבתי בסימן ל' עמוד צ"ד כדעת הגמו"ז זצלה"ה ושאר אחרונים.

For good measure, I will bring three arguments to permit using birth control that even Rambam might agree with. First, he wrote in Hilchot Ishut 15:1:

A woman who, after marrying, gives permission to her husband not to have relations—this is permitted. In what circumstances? When he [already] has children and has fulfilled the mitzvah of procreation.

Beit Shmuel in Even haEzer 1:1 contrasted this with Hilchot Ishut 15:16:

Even though a man has fulfilled the [Biblical] commandment of procreation, it is a rabbinical commandment that he should not cease from procreation as long as he has strength.

If it is a rabbinical commandment to continue to have children, how can his wife grant permission to not have relations? Birkei Yosef, in paragraph 2, answered that from the standpoint of la'erev a man s not required to have relations regularly and it is enough to have them once in a long while; "in the evening do not rest your hand" requires only not to rest completely. Therefore, if his wife permits him and he has already fulfilled the Torah mitzvah of procreation, he can put off marital relations for an unspecified time (l'eit min ha'itim).

In our question, what difference is there between not having relations at all and using a permitted form of birth control? Procreation is deferred in either case. It follows that having additional children can be postponed; however, this is on condition that the wife will still be of childbearing age and that the intention is to eventually have more children.

והדרך הב' אם על ידי רבוי בנים יתקלקל שלום בית, עיין בספר תרומת הדשן חלק התשובות סימן רס"ג באלמן שרצה לישא אשה וירא מקטטה שיהא בין האשה לילדיו ומתוך כך נשאת לבו לקחת אשה שהיא מוחזקת לכל שאינה בת מריבה כלל אבל אינה בת בנים, שהורה שקטטה בתוך ביתו דוחה דברי רבי יהושע אבל לא האיסור לשהות בלא אשה עיי"ש. וברמ"א בסימן א' סעיף ה' הביא דבריו, וז"ל אם יש לו בנים הרבה ומתירא שאם ישא אשה בת בנים יבואו קטטות ומריבות בין הבנים ובין אשתו מותר לישא אשה שאינה בת בנים עכ"ל, ואפשר לטעות בדבריו שמהיות האשה בת בנים כלו' ראויה לילד להכי יש לחשוש לקטטה מה שאין כן אם אינה בת בנים לא תהיה קטטה, אבל אינו כן בתרומת הדשן אלא שהבעל חש שתהיה קטטה עם האשה הא' מה שאין כן עם הב' ובלי כל קשר היתה הא' בת בנים ולא הב'. והנה שם היו רגליים לחשוש לקטטה, שממה שחפש אשה שתהיה מוחזקת לכל שאינה בת מריבה משמע שבניו הם שהיו מוחזקים לריב ולכן בקש אשה שלא תשיב מלחמה שערה, שאם לא כן אלא שהאשה הא' היא שתגרום לריב אם כן די שהב' תהיה אשה סתם וגם מאי איריא שהא' תריב עם הבנים לחשוש שתריב גם אתו, אלא כיון שהריב יהיה מצד בניו להכי לא היה די באשה סתם ומתורצת קושית הים של שלמה במסכת יבמות פרק ו' אות כ"ז עיי"ש. ובים של שלמה שם ובחלקת מחוקק סימן א' סעיף קטן י"ב הקשו על הראיה שהביא תרומת הדשן מן הגמרא, אבל בט"ז תרץ דבריו וכן האחרונים העתיקו דברי הרמ"א וכן פסק בערוך השלחן שם אות ח'. ולכן בענין כבודו אם אשתו מסרבת להתעבר אין לו לריב אתה על כך והוא הדין אם יש לחוש לשלום בית משום קושי הפרנסה.

The second argument concerns circumstances when having more children would threaten shelom bayit ("family tranquility"). Terumat haDeshen, cited by Rema in Even haEzer 1:5, discussed a widower who had wanted to marry a certain woman but was afraid that quarrels would break out between her and the children from his first wife. For that reason, he decided to marry a different woman who was not of a quarrelsome nature but who was, however, infertile. Terumat haDeshen ruled that he could marry her, because the need to avoid domestic strife overrode the requirement for him to have more children in his old age. Similarly, a couple should not fight if one of them refuses to have more children, and the same applies if having more children will create economic difficulties severe enough to threaten shelom bayit.

והדרך הג', בים של שלמה שם בהקדמה לאות מ"ד כתב שרשאית לשתות כוס של עיקרין אם אית לה צער לידה או מפחדת מפני בנים שאינם הגונים עכ"ל ובפנים שם סיים וכ"ש אם בניה אינם הולכים בדרך ישרה ומתירא' שלא תרבה בגידולי' כאלה שהרשות בידה עכ"ל, ומיירי אפילו לא קיים פריה ורביה עיין בשו"ת חתם סופר חלק אבן העזר סימן כ' והובא בפתחי תשובה באבן העזר סימן ה' סעיף קטן י"א. והנה אם יוולדו בנים בעלי מומים כמו מונגולוי"ד בלע"ז כל שכן שאינם הגונים ויש לה צער, אבל אינו ענין למה שכתב כבודו שמפחד שמא יהיו בניו בני מומים כי המהרש"ל מיירי בכבר יש לה בנים שאינם הולכים בדרך ישרה ולכן רגליים לדבר ששאר בנים ילכו אף הם אחריהם מה שאין כן חשש ופחד בעלמא. ורק אם כבר נולדו בנים פגומים או אפילו לא נולדו עדיין אבל הרופאים אומרים שמפני תורשת ההורים או גילם או סיבה אחרת קרוב שיוולדו כאלה אזי יש להתיר למנוע הריון אפילו לא קיים פריה ורביה.

The third argument pertains to the dangers of late births. Yam Shel Shelomoh in Yevamot 6:24 wrote that a woman may drink medicine which will make her sterile "if she has distress in childbirth or is afraid of having children who are unworthy (ainum hagunim)." He concluded, "All the more so, if her children have strayed from the proper path and she is afraid of producing more offspring of this sort, she is permitted [to prevent conception]." This applies even if the husband has not fulfilled the mitzvah of procreation; see Resp. Chatam Sofer, Even haEzer no. 20, cited by Pit'chei Teshuvah in Even haEzer 5:11.

Children born with serious defects such as Down's syndrome are "unworthy" in some respects, too, and the mother would be more than distressed. On the one hand, one should not refrain from procreation merely because of unsubstantiated fears. The woman described by Yam Shel Shelomoh already had children who had strayed from the proper path, and so there were concrete grounds for her to worry. On the other hand, if the doctors say that because of genetic makeup or age or other factors there is a high probability that defective children will be born, Yam Shel Shlomoh would permit contraception even when the mitzvah of procreation has not been fulfilled.