1:7א׳:ז׳
1 א

הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי. עַכְשָׁיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ חוֹזֵר וּמְדַמֶּה אוֹתָהּ לְצֹאן הַחֲבִיבָה עַל הָרוֹעֶה. אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְפָנָיו כְּאִשָּׁה לְבַעְלָהּ: "הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה צֹאנְךָ בֵּין הַזְּאֵבִים הַלָּלוּ אֲשֶׁר הֵם בְּתוֹכָם, וְאֵיכָה תַּרְבִּיצֵם בַּצָּהֳרָיִם" בַּגָּלוּת הַזֶּה, שֶׁהִיא עֵת צָרָה לָהֶם כַּצָּהֳרַיִם שֶׁהִיא עֵת צָרָה לַצֹּאן"?

Tell me, you whom my soul loves. The Holy Spirit now repeatedly compares her to sheep that is endeared to the shepherd. The congregation of Yisroel says to Him, as a woman to her husband, “Tell me, You Whom my soul loves, where do You pasture Your flock [i.e., Bnei Yisroel] among these wolves27I.e., the nations. in whose midst they are? And where will You rest them at noon, in this exile, which is a distressful time for them, like noon, which is a distressful time28Because of its intense heat. for the flock?”

2 ב

שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה. "וְאִם תּאמַר: "מָה אִכְפַּת לָךְ"? אֵין זֶה כְבוֹדְךָ שֶׁאֶהְיֶה כַאֲבֵלָה עוֹטָה עַל שָׂפָה, בּוֹכִיָּה עַל צֹאנִי":

For why should I flit about. And if you ask, “What does it concern You?” It is not complimentary for You that I29I.e., Bnei Yisroel. should be like a mourner, who veils herself over the lip, weeping for my sheep.30I.e., weeping over the plight of my people.

3 ג

עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ. אֵצֶל עֶדְרֵי שְׁאָר הָרוֹעִים שֶׁהֵם רוֹעִים צֹאן כְּמוֹתְךָ, כְּלוֹמַר: בֵּין גְּדוּדֵי הָאֻמּוֹת הַסְּמוּכִים עַל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְיֵשׁ לָהֶם מְלָכִים וְשָׂרִים מַנְהִיגִים אוֹתָם:

Around the flocks of your companions. Near the flocks of the other shepherds, who pasture flocks as You do; i.e., among the flocks of the nations, who rely on other deities, and who have kings and princes leading them.