15:10ט״ו:י׳
1 א

אוי לי אמי. ירמיה היה מתאונן על עצמו שהיו שונאין אותו בני עירו על דברי תוכחותיו:

2 ב

ואיש מדון. איש מריבה כמו לא ידון רוחי (בראשית ו׳:ג׳):

3 ג

לא נשיתי. כמו לא תהיה לו כנושה (שמות כ״ב:כ״ד):

4 ד

כלה מקללוני. איני רב עמהם על עסקי ממון שיש לי עליהם ולא להם עלי והרי כל העם מקללני: