8:1ח׳:א׳
1 א

ויזכור אלהים. זֶה הַשֵּׁם מִדַּת הַדִּין הוּא, וְנֶהֶפְכָה לְמִדַּת רַחֲמִים עַל יְדֵי תְפִלַּת הַצַּדִּיקִים; וְרִשְׁעָתָן שֶׁל רְשָׁעִים הוֹפֶכֶת מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶאֱמַר וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם, וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה, (ברא' ו') וְהוּא שֵׁם מִדַּת רַחֲמִים:

ויזכור אלהים AND GOD REMEMBERED— This Divine Name really signifies the God of Strict Justice but it is transformed into Divine Mercy through the prayers of the righteous, whilst the evil practised by wicked people transforms Divine Mercy into Strict Justice, as it is said (Genesis 6:5) “And the Lord ('ה) saw that the wickedness of man was great” and (Genesis 5:7) “And the Lord ('ה) said, “I will blot out etc.”— yet in these passages the Name ('ה) is מדת רחמים, that signifying Divine Mercy (Genesis Rabbah 33:3).

2 ב

ויזכור אלהים את נח וגו'. מַה זָּכַר לָהֶם לַבְּהֵמוֹת? זְכוּת, שֶׁלֹּא הִשְׁחִיתוּ דַרְכָּם קֹדֶם לָכֵן וְשֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ בַּתֵּבָה:

‘ויזכור אלהים את נח וגו AND GOD REMEMBERED NOAH etc. — What did He remember regarding the cattle? The merit that no perversion of their way had been seen amongst them previously to the Flood, and that they lived apart in the Ark.

3 ג

ויעבר אלהים רוח. רוּחַ תַּנְחוּמִין וַהֲנָחָה עָבְרָה לְפָנָיו:

ויעבר אלהים רוח AND GOD MADE A WIND (or SPIRIT) TO PASS — A spirit of consolation and relief passed before Him.

4 ד

על הארץ. עַל עִסְקֵי הָאָרֶץ:

על הארץ OVER THE EARTH — Because of what was happening on earth.

5 ה

וישכו. כְּמוֹ כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ (אסתר ב') לְשׁוֹן הַנָּחַת חֵמָה:

וישכו AND THE WATERS ASSUAGED — The word occurs again (Esther 2:1), “when the wrath of the king was assuaged (כשוך)”, and it means there abatement of anger.