49:4מ״ט:ד׳
1 א

פחז כמים. הַפַּחַז וְהַבֶּהָלָה אֲשֶׁר מִהַרְתָּ לְהַרְאוֹת כַּעַסְךָ כַּמַּיִם הַלָּלוּ הַמְמַהֲרִים לִמְרוּצָתָם, לְכָךְ

פחז כמים The impetuosity and the precipitance with which you so hastily showed your wrath, just like water that rushes headlong in its course — therefore

2 ב

אל תותר. אַל תַּרְבֶּה לִטֹּל כָּל הַיְתֵרוֹת הַלָּלוּ שֶׁהָיוּ רְאוּיוֹת לְךָ, וּמַהוּ הַפַּחַז אֲשֶׁר פָּחַזְתָּ? כי עלית משכבי אביך:

אל תותר THOU SHALT NOT BE SUPERIOR— you will not receive all these many prerogatives that were proper to you. And what was this impetuosity which you displayed?

3 ג

אז חללת. אוֹתוֹ שֶׁעָלָה עַל יְצוּעִי – וְהִיא שְׁכִינָה שֶׁהָיָה דַרְכָּהּ לִהְיוֹת עוֹלָה עַל יְצוּעִי:

כי עלית משכבי אביך, אז חללת BECAUSE THOU WENTEST UP TO THY FATHER S PLACE OF REPOSE; THEN PROFANEDST THOU Him Who hovered over my couch — the Name of the Shechina that used to abide above my couch (Shabbat 55b and Rashi there).

4 ד

פחז שֵׁם דָּבָר הוּא, לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ לְמַעְלָה, וְכֻלּוֹ נָקוּד פַּתָּח, וְאִלּוּ הָיָה לְשׁוֹן עָבָר, הָיָה נָקוּד חֶצְיוֹ קָמָץ וְחֶצְיוֹ פַּתָּח וְטַעְמוֹ לְמַטָּה:

פַּחַז is a noun (a segolate noun like נַחַל) and has its accent therefore on the first syllable, and the entire word (both syllables) is punctuated with Patach, for were it the past tense of a verb, half of it (the first syllable) would have been punctuated with Kametz and the other half with Patach, and its accent would have been on the last syllable.

5 ה

יצועי. לְשׁוֹן מִשְׁכָּב, עַל שֵׁם שֶׁמַּצִּיעִים אוֹתוֹ עַל יְדֵי לְבָדִין וּסְדִינִין; וְהַרְבֵּה דּוֹמִים לוֹ אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי (תהילים קל"ב); אִם זְכַרְתִּיךָ עַל יְצוּעָי (שם ס"ג):

יצועי denotes a couch, because it is spread (root יצע) with mattresses and sheets; it occurs in this sense frequently in Scripture: (Psalms 132:3) “Nor go up into the bed that is spread for me (ערש יצועי)” ; (Psalms 63:7) “When I remember thee upon my (יצועי) couch”.