49:11מ״ט:י״א
1 א

אסרי לגפן עירה. נִתְנַבֵּא עַל אֶרֶץ יְהוּדָה שֶׁתְּהֵא מוֹשֶׁכֶת יַיִן כְּמַעְיָן; אִישׁ יְהוּדָה יֶאֱסֹר לַגֶּפֶן עַיִר אֶחָד וְיִטְעָנֶנּוּ מִגֶּפֶן אַחַת, וּמִשֹּׂרֵק אֶחָד בֶּן אָתוֹן אֶחָד:

אסרי לגפן עירה BINDING UNTO THE VINE HIS FOAL — He (Jacob) prophesied of the land of Judah that it would run with wine like a fountain: the vines will be so productive that a man of Judah will bind to a vine one foal and he will fully load it with the grapes of only one vine, and from the produce of only one branch he would load one ass’s colt.

2 ב

שרקה. זְמוֹרָה אֲרֻכָּה, קוריירא בְּלַעַז:

שרקה means a long branch; corière in old French

3 ג

כבס ביין. כָּל זֶה לְשׁוֹן רִבּוּי יַיִן:

כבס ביין HE WASHED IN WINE — all these phrases indicate abundance of wine.

4 ד

סותה. לְשׁוֹן מִין בֶּגֶד הוּא, וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא:

סותר denotes a kind of vesture, but there is no other example of the word in Scripture.

5 ה

אסרי. כְּמוֹ אוֹסֵר, דֻּגְמַת מְקִימִי מֵעָפָר דָּל (תהילים קי"ג), הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם (שם קכ"ג), וְכֵן בְּנִי אֲתֹנוֹ כְּעִנְיָן זֶה. וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ: גֶּפֶן – הֵם יִשְׂרָאֵל; עִירֹה – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם; שֹׂרֵקָה – יִשְׂרָאֵל, וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק – (ירמיהו ב'):

אסרי is the same as אוסר (i.e. the yod is redundant). Similar forms are: (Psalms 113:7) “who raiseth (מקימי instead of מקים) the poor out of the dust”, (Psalms 5:1) “that art enthroned” (היושבי instead of היושב) in the heavens”. In the same way is בני אתנו (instead of בן אתנו) to be explained. Onkelos translates v.11 as having reference to King Messiah: גפן “the vine” symbolizes “Israel” (cf. Psalms 80:9): “Thou didst pluck up a vine out of Egypt”); עירה (taken as עיר city with the ה suffix instead of ו, like סותה instead of סותו in thin verse) means Jerusalem; שורקה alludes to Israel as the prophet exclaims (Jeremiah 2:21) “Yet, I had planted thee a noble vine (שורק)".

6 ו

בני אתנו. יִבְנוּן הֵיכְלֵהּ, לְשׁוֹן שַׁעַר הָאִיתוֹן בְּסֵפֶר יְחֶזְקֵאל (יחזקאל מ'). וְעוֹד תִּרְגְּמוּ בְּפָנִים אֲחֵרִים: גֶּפֶן אֵלּוּ צַדִּיקִים; בְּנִי אֲתֹנוֹ – עָבְדֵי אוֹרַיְתָא בְּאוּלְפַן, עַל שֵׁם רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת:

בני אתנו Onkelos translates by: they will build His Temple (איתנו), connecting this word with the expression שער האיתן “The gate of the entrance” of the Temple mentioned in the book of Ezekiel (Ezekiel 40:15). He further renders it in another manner, namely: גפן the vine represents the righteous; בני אתנו he paraphrases by: who occupy themselves with the Torah by teaching it” — with an allusion to the idea expressed in (Judges 5:10) “Ye that ride on white asses (אתונות)” (cf. Eruvin 54b, where this is referred to the scholars who ride from city to city and from district to district to teach the Law, thus making the explanation of the Torah shining-white as is the light at noon-day; cf. also the Targum on this verse).

7 ז

כבס ביין. יְהֵא אַרְגְּוָן טַב שֶׁצִּבּוּעוֹ דּוֹמֶה לְיַיִן, וְצִבְעוֹנִין הוּא לְשׁוֹן סוּתֹה, שֶׁהָאִשָּׁה לוֹבַשְׁתָּן וּמְסִיתָה בָּהֶן אֶת הַזָּכָר לִתֵּן עֵינָיו בָּהּ; וְאַף רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ בַתַּלְמוּד לְשׁוֹן הֲסָתַת שִׁכְרוּת בְּמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת (דף קי"א). וְעַל הַיַּיִן שֶׁמָּא תֹאמַר אֵינוֹ מַרְוֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר סוּתֹה:

The words כבס ביין he renders by “their garments will be of fine purple” — resembling wine in colour. The word צבעונין “coloured garments” in the Targum is the rendering of סותה — for a woman attires herself in these to entice men to take notice of her (so that the word denotes a garment that attracts notice to its wearer, being a noun formed from the root סות, to entice or allure). Our Rabbis, too, explained this word (סותה) in the Talmud (Ketubot 111b) in the sense of allurement — the allurement of intoxication: they say, “And as for the wine in question, perhaps you will say that it cannot intoxicate — remember that Scripture says of it סותה “its allurement” (i.e. it has an allurement so that people drink more and more of it).