33:11ל״ג:י״א
1 א

ברכתי. מִנְחָתִי, מִנְחָה זוֹ הַבָּאָה עַל רְאִיַּת פָּנִים וְלִפְרָקִים אֵינָה בָאָה אֶלָּא לִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם, וְכָל בְּרָכָה שֶׁהִיא לִרְאִיַּת פָּנִים – כְּגוֹן וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה (בראשית מ״ז:ז׳), עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה דְּסַנְחֵרִיב (מלכים ב י"ח), וְכֵן לִשְׁאָל לוֹ לְשָׁלוֹם וּלְבָרְכוֹ דְּתֹעִי מֶלֶךְ חֲמָת (שמואל ב ח') – כֻּלָּם לְשׁוֹן בִּרְכַּת שָׁלוֹם הֵן, שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַז שלו"איר, אַף זוֹ בִּרְכָתִי מו"ן שלו"ד:

ברכתי means MY PRESENT — a present such as this that is brought, when one has an audience with a person after an interval of time is intended only as a greeting. Now wherever the term "blessing” (ברכה) is used in connection with an audience — as for example, (47:7) “Jacob blessed (ויברך) Pharaoh”, and (2 Kings 18:31) "make your peace (ברכה) with me” mentioned in connection with Sennacherib, and also (2 Samuel 8:10) to salute him and to bless him (לברכו)” mentioned in connection with Toi, King of Hamath — they all signify greeting, O.I. saluer. So that here, too: ברכתי really means “mon salut” — my greetings and the term is then transferred to the greeting-present.

2 ב

אשר הבאת לך. לֹא טָרַחְתָּ בָּהּ וַאֲנִי יָגַעְתִּי לְהַגִּיעָהּ עַד שֶׁבָּאָה לְיָדְךָ (בראשית רבה):

אשר הבאת לך THAT IS BROUGHT TO THEE without any exertion on your part. I have myself taken the trouble to bring it all this way until it has reached your hand (Genesis Rabbah 78:12).

3 ג

חנני. נוּ"ן רִאשׁוֹנָה מֻדְגֶּשֶׁת, לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם שְׁתֵּי נוּנִי"ן, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר חֲנָנַנִי, שֶׁאֵין חָנֹן בְּלֹא שְׁתֵּי נוּנִי"ן, וְהַשְּׁלִישִׁית לְשִׁמּוּשׁ, כְּמוֹ עָשַׂנִי, זְבָדַנִי:

חַנַּנִי GOD HATH FAVOURED ME — The first נ has a Dagesh, because it serves the purpose of two נ’s since it should have said חַנְנַנִי as we always find the forms of חנן with two נ’s. The third נ here (Rashi means the third that is pronounced) serves as part of the accusative pronominal suffix (meaning “me”), as (Isaiah 29:16) עשני "He made me”, and as (30:20) זבדני “he endowed me”.

4 ד

יש לי כל. כָּל סִפּוּקִי; וְעֵשָׂו דִּבֵּר בִּלְשׁוֹן גַּאֲוָה יֶשׁ לִי רָב, יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִכְּדֵי צָרְכִּי:

יש לי כל I HAVE EVERYTHING — all that will supply my needs. But Esau spoke proudly (v. 8): I have (רב) abundance — far more than my needs.