31:15ל״א:ט״ו
1 א

הלא נכריות נחשבנו לו. אֲפִלּוּ בְשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לָתֵת נְדוּנְיָה לִבְנוֹתָיו – בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין – נָהַג עִמָּנוּ כְּנָכְרִיּוֹת, כִּי מְכָרָנוּ לְךָ בִּשְׂכַר הַפְּעֻלָּה:

הלא נכריות נחשבנו לו ARE WE NOT THOUGHT ALIENS BY HIM? — Even at a time when it is customary for people to give a dowry to their daughters — at the time of their marriage — he treated us as strangers for he sold us to you in return for your labour during fourteen years

2 ב

את כספנו. שֶׁעִכֵּב דְּמֵי שְׂכַר פְּעֻלָּתְךָ:

את כספנו [HAS EATEN] OUR MONEY — for he kept for himself the money for the wages of your labour during the next six years.