27:2כ״ז:ב׳
1 א

לא ידעתי יום מותי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אִם מַגִּיעַ אָדָם לְפֶרֶק אֲבוֹתָיו יִדְאַג חָמֵשׁ שָׁנִים לִפְנֵיהֶן וְחָמֵשׁ לְאַחַר כֵּן; וְיִצְחָק הָיָה בֶּן קכ"ג, אָמַר שֶׁמָּא לְפֶרֶק אִמִּי אֲנִי מַגִּיעַ וְהִיא מֵתָה בַּת קכ"ז וַהֲרֵינִי בֶן ה' שָׁנִים סָמוּךְ לְפִרְקָהּ; לְפִיכָךְ לא ידעתי יום מותי, שֶׁמָּא לְפֶרֶק אִמִּי, שֶׁמָּא לְפֶרֶק אַבָּא:

לא ידעתי יום מותי I KNOW NOT THE DAY OF MY DEATH — R. Joshua the son of Korcha said: When a person approaches the age at which his parents died he may well be anxious five years before and five years after. Isaac was then one hundred and twenty three years old and he said, “Perhaps I shall only reach the age of my mother who died at the age of 127 and I am now within five years of her age: therefore, I know not the day of my death —I may only reach the age of my mother or it may be the age of my father” (Genesis Rabbah 25:12).