20:13כ׳:י״ג
1 א

ויהי כאשר התעו וגו'. אֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם מַה שֶּׁתִּרְגֵּם; וְיֵשׁ לְיַשְּׁבוֹ עוֹד דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו, כְּשֶׁהוֹצִיאַנִי הַקָּבָּ"ה מִבֵּית אָבִי לִהְיוֹת מְשׁוֹטֵט וְנָד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, יָדַעְתִּי שֶׁאֶעֱבֹר בִּמְקוֹם רְשָׁעִים ואמר לה זה חסדך:

'ויהי כאשר התעו אותי וגו AND IT CAME TO PASS WHEN GOD CAUSED ME TO WANDER etc. — Onkelos translates it in his own way, but it can be explained in another manner that is also appropriate: When the Holy One, blessed be He, brought me forth from my father’s house to be a nomad, wandering from place to place, I knew that I would traverse places where there are wicked people ואמר לה זה חסדך AND so I SAID UNTO HER THIS IS THY LOVINGKINDNESS [WHICH THOU SHALT SHOW UNTO ME].

2 ב

כאשר התעו. לְשׁוֹן רַבִּים. וְאַל תִּתְמַהּ, כִּי הַרְבֵּה מְקוֹמוֹת לְשׁוֹן אֱלֹהוּת וּלְשׁוֹן מָרוּת קָרוּי בִּלְשׁוֹן רַבִּים, אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים (שמואל ב ז'), אֱלֹהִים חַיִּים (דברים ה'), אֱלֹהִים קְדֹשִׁים (יהושע כ"ד), וְכָל לְשׁוֹן אַדְנוּת לְשׁוֹן רַבִּים; וְכֵן וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף (בראשית ל"ט), וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים (דברים י'), אֲדֹנֵי הָאָרֶץ (בראשית מ"ב), וְכֵן בְּעָלָיו עִמּוֹ (שמות כ"ב), וְהוּעַד בִּבְעָלָיו (שם כ"א). וְאִם תֹּאמַר מַהוּ לְשׁוֹן הִתְעוּ? כָּל הַגּוֹלֶה מִמְּקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְיֻשָּׁב קָרוּי תּוֹעֶה, כְּמוֹ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע (בראשית כ"א), תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד (תהילים קי"ט), יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל (איוב ל"ח) – יֵצְאוּ וְיִתְעוּ לְבַקֵּשׁ אָכְלָם:

כאשר התעו WHEN GOD (CAUSED ME TO WANDER — The verb is in the plural. Do not be surprised at this for in many passages words denoting Godship or denoting Authority are grammatically treated as plural, e. g., (2 Samuel 7:23) “Whom God went (הלכו plural) to redeem”; (Deuteronomy 5:23) “the living (חיים adjective, plural) God”; (Joshua 24:19) “a Holy (קדושים adjective, plural) God”. So, too, the idea of Authority is expressed by the plural form, as (39:20) “And the master of (אדני construct plural) Joseph took him” and as (Deuteronomy 10:17) “Lord of (אדני) lords (האדנים)”, and (42:30) “the lord of (אדני) the land”; as well as (Exodus 22:14) “if its owner (בעליו) be with it”, and (Exodus 21:19) “and warning has been given to its master (בעליו)”. If you ask why does it here use the term התעו, I reply, anyone who is exiled from his home and has no settled abode may be styled תועה a wanderer (or “one moving about aimlessly”), as (21:14) “And she, Hagar, went and strayed about (ותתע) in the wilderness”; (Psalms 119:176) “I have gone astray (תעיתי) like a lost sheep”, and (Job 38:41) “they wander (יתעו) through lack of food”, i.e. they go out and wander about to seek their food.

3 ג

אמרי לי. עָלַי, וְכֵן וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ (בראשית כ"ו), עַל אִשְׁתּוֹ, וְכֵן וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות י"ד), כְּמוֹ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ (שופטים ט'):

אמרי לי means say regarding me (the ל of לי signifies על); similar are: (26:7) “And the men of the place asked לאשתו” where לאשתו is the same as על אשתו regarding his wife; (Exodus 14:3) “And Pharaoh will say לבני ישראל” where לבני is the same as על בני ישראל; (Judges 9:54) “That men say not (לי) regarding me, a woman slew him”.